ברטנורא על משנה עדיות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה א
בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְיוֹם טוֹב. בְּיוֹם טוֹב שֶׁל אַחַר שַׁבָּת עָסְקִינַן. וְטַעֲמַיְהוּ דְבֵית הִלֵּל דְּאָמְרֵי לֹא תֵּאָכֵל, מִשּׁוּם דְּכָל בֵּיצָה דְמִתְיַלְּדָא הָאִידְנָא מֵאֶתְמוֹל גָּמְרָה לַהּ, וְנִמְצֵאת שַׁבָּת מְכִינָה לְיוֹם טוֹב, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה (שמות טז) וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ, וּסְתָם שִׁשִּׁי חֹל הוּא, חֹל מֵכִין לְשַׁבָּת וְחֹל מֵכִין לְיוֹם טוֹב, דְּיוֹם טוֹב נַמִּי אִקְרֵי שַׁבָּת, וְאֵין יוֹם טוֹב מֵכִין לְשַׁבָּת וְלֹא שַׁבָּת מְכִינָה לְיוֹם טוֹב. וַהֲכָנָה דְבֵיצָה אַף עַל גַּב דְּבִידֵי שָׁמַיִם הִיא מִקַּרְיָא הֲכָנָה:
שְׂאֹר בְּכַזַּיִת. לְעִנְיַן אֲכִילָה כֻלֵּי עָלְמָא לֹא פְלִיגֵי דְּזֶה וָזֶה בְּכַזַּיִת, מִדְּפָתַח הַכָּתוּב בִּשְׂאֹר, שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם (שם יב), וְסִיֵּם בְּחָמֵץ, כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת, לוֹמַר לָךְ זֶהוּ שְׂאֹר זֶהוּ חָמֵץ, כָּזֶה כֵּן זֶה. כִּי פְלִיגֵי לְעִנְיַן בִּעוּר, בֵּית שַׁמַּאי סָבְרֵי מִדְּכָתַב רַחֲמָנָא לְתַרְוַיְהוּ שְׂאֹר וְחָמֵץ, שְׁמַע מִנַּהּ שִׁעוּרוֹ שֶׁל זֶה לֹא כְּשִׁעוּרוֹ שֶׁל זֶה, וְלֹא יָלְפִינַן בִּעוּר מֵאֲכִילָה. וּבֵית הִלֵּל סָבְרֵי יָלְפִינַן בִּעוּר מֵאֲכִילָה: