ברטנורא על משנה עדיות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה יא
מְכַבְּדִין בֵּין הַמִּטּוֹת. שֶׁאוֹכְלִין שָׁם. וּרְגִילִין הָיוּ לְהָסֵב עַל גַּבֵּי מִטּוֹת וְלֶאֱכֹל:
מֻגְמָר. לְבוֹנָה עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים כְּדֵי לְהָרִיחַ בָּהּ. אֲבָל לְגַמֵּר אֶת הַכֵּלִים, דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר:
מְקֻלָּס. כְּרָעָיו וּבְנֵי מֵעָיו תְּלוּיִין בְּצִדּוֹ חוּצָה לוֹ כְּשֶׁצּוֹלֵהוּ. וְהָיוּ עוֹשִׂים זֵכֶר לַפֶּסַח דִּכְתִיב בֵּיהּ (שמות יב) רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ. מְקֻלָּס, כְּגִבּוֹר זֶה שֶׁכְּלֵי זֵינָיו עִמּוֹ. תַּרְגּוּם וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת [שְׁמוּאֵל א יז], וְקוּלְסַא דִנְחָשָׁא:
וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. בִּשְׁלָשְׁתָּן. כִּבּוּד, מִשּׁוּם אַשְׁווֹיֵי גֻמּוֹת. וּמֻגְמָר, מִשּׁוּם דְּלָאו צֹרֶךְ לְכָל נֶפֶשׁ הוּא, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לִמְעֻנָּגִים בְּיוֹתֵר אוֹ לְמִי שֶׁרֵיחוֹ רַע. גְּדִי מְקֻלָּס, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּאוֹכֵל קָדָשִׁים בַּחוּץ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: