ברטנורא על משנה עדיות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ט
טֶנִי. כְּלִי שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁבַּעֲלֵי בָּתִּים מְשִׂימִים בּוֹ גְּרוּטָאוֹת וְשִׁבְרֵי כְּלֵי מַתָּכוֹת. וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל מְטַמֵּא הַכִּסּוּי, דְּסָבַר הוּא נַמִּי חָשׁוּב כְּלִי, מִשּׁוּם דְּכִסּוּי נַמִּי יֵשׁ לוֹ בֵּית קִבּוּל. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, דְּסָבְרֵי כֵּיוָן דְּלֹא נַעֲשָׂה אֶלָּא לְכַסּוֹת אֵינוֹ חָשׁוּב כְּלִי:
וּתְלוֹי הַמַּגְרֵדוֹת. מַסְמְרִים שֶׁתּוֹלִים בָּהֶם הַמַּגְרֵדוֹת בְּבָתֵּי מֶרְחֲצָאוֹת, וְהַנִּכְנָסִים שָׁם כָּל אֶחָד לוֹקֵחַ מַגְרֶדֶת וּמְגָרֵד בָּהּ רַגְלָיו וְגוּפוֹ:
וְגָלְמֵי כְלֵי מַתָּכוֹת. שֶׁצְּרִיכִים לָשׁוּף לְגָרֵד לְהַקִּישׁ בְּקֻרְנָס, אוֹ שֶׁמְּחֻסַּר אֹגֶן אוֹ אֹזֶן, אֵינָן טְמֵאִים לְדִבְרֵי חֲכָמִים עַד שֶׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן:
טַבְלָא שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁנַיִם. טַבְלָא שֶׁל חֶרֶס שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לִבְזְבְּזִין, וְנַעֲשֵׂית שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת שָׁווֹת שֶׁאֵין אַחַת מֵהֶן גְּדוֹלָה מֵחֲבֶרְתָּהּ, בְּהָא פְלִיגֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל וַחֲכָמִים. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: