ברטנורא על משנה עדיות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ז
הַטָּמֵא עוֹמֵד. מְצֹרָע עוֹמֵד תַּחַת הָאֹהֶל אוֹ תַּחַת הָאִילָן:
וְטָהוֹר עוֹבֵר. דֶּרֶךְ שָׁם. סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, אוֹ סָפֵק הֶאֱהִיל הָאִילָן וְהָאֹהֶל עַל שְׁנֵיהֶם וְנִטְמָא הַטָּהוֹר, סָפֵק לֹא הֶאֱהִיל וְלֹא נִטְמָא, הֲרֵי סָפֵק אֶחָד. אוֹ שֶׁהָיָה הַטָּהוֹר עוֹמֵד וְהַמְצֹרָע עוֹבֵר, זֶה סָפֵק שֵׁנִי:
טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְטָהֳרָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. כְּגוֹן חֲנוּת הַפְּתוּחָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, סָפֵק נִכְנַס סָפֵק לֹא נִכְנַס:
אוֹ שֶׁטָּהֳרָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהַטֻּמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. הֲרֵי שְׁנֵי סְפֵקוֹת אֲחֵרוֹת:
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא. דְּסָבַר הוֹאִיל וּרְשׁוּת הַיָּחִיד מְשֻׁתֶּפֶת בִּסְפֵק טֻמְאָה זוֹ, הָוֵי סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּסְפֵקוֹ טָמֵא:
וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. דְּסָבְרֵי הוֹאִיל וּסְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מְשֻׁתֶּפֶת בָּהּ, הָוֵי סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּסְפֵקוֹ טָהוֹר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: