ברטנורא על משנה עדיות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ג
מְעֵי אֲבַטִּיחַ. הַזֵּרְעוֹנִים וְהַמַּשְׁקֶה שֶׁבְּתוֹךְ הָאֲבַטִּיחַ:
וּקְנִיבַת יָרָק. עָלִין מְעֻפָּשִׁים שֶׁמְּסִירִים מִן הַיָּרָק:
מָנֶה וּמָנֶה וּפְרָס. כָּל אַחַת מָנֶה וָחֵצִי. וּבְצִיר מֵהָכִי לֹא חָשֵׁיב גֵּז, שֶׁזּוֹ פָּחוּת שֶׁבַּגִּזּוֹת:
כָּל שֶׁהֵן. לָאו דַּוְקָא. דִּבְפָחוֹת מִשִּׁשִּׁים סְלָעִים לֹא מְחַיְּבֵי רַבָּנָן בְּרֵאשִׁית הַגֵּז. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּרַבִּי דוֹסָא יָהֵיב שִׁעוּרָא רַבָּה, קָרֵי תַּנָּא לְשִׁעוּרָא זוּטָא דְרַבָּנָן כָּל שֶׁהֵן. וְהַסֶּלַע מִשְׁקָלוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מָעִים, וּמִשְׁקַל כָּל מָעָה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה גַּרְעִינֵי שְׂעֹרָה: