ברטנורא על משנה עדיות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה י
שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ. כְּשֶׁיָּבֹא חֹדֶשׁ בְּאוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ שֶׁמֵּת בּוֹ, יֵצֵא מִגֵּיהִנֹּם וְיָבֹא לְהִשְׁתַּחֲווֹת לִפְנֵי ה':
שֶׁנֶּאֱמַר וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ. כְּלוֹמַר לְאַחַר שֶׁיִּהְיֶה בַּגֵּיהִנֹּם כָּל כָּךְ יָמִים כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ מִיּוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח דְּאִיקְרֵי שַׁבָּת דִּכְתִיב (ויקרא כג) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת וְגוֹ' עַד עֲצֶרֶת שֶׁהוּא מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית יֵצֵא מִגֵּיהִנֹּם וְיָבֹא לְהִשְׁתַּחֲווֹת: