ברטנורא על משנה עדיות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ה
וְיִסְמֹךְ עָלָיו. כְּלוֹמַר שֶׁעָשָׂה כְּדִבְרֵי הַיָּחִיד וְהִנִּיחַ דַּעַת הָרַבִּים:
אֵין בֵּית דִּין. אַחֵר שֶׁיַּעֲמֹד אַחֲרָיו יָכוֹל לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵּית דִּין הָרִאשׁוֹן שֶׁעָשָׂה כְּדִבְרֵי הַיָּחִיד:
עַד שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן. בְּחָכְמָה, הַיְנוּ שֶׁרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה שֶׁל בֵּית דִּין הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גָּדוֹל בְּחָכְמָה מֵרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה שֶׁל רִאשׁוֹן. וּבְמִנְיָן, שֶׁיִּהְיוּ מִנְיַן הַתַּלְמִידִים שֶׁבַּיְשִׁיבָה שֶׁל אַחֲרוֹן מְרֻבִּים מִמִּנְיַן הַתַּלְמִידִים שֶׁבַּיְשִׁיבָה שֶׁל רִאשׁוֹן: