ברטנורא על משנה עבודה זרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה יב
כְּלֵי תַשְׁמִישׁ. שֶׁל סְעֻדָּה. וְדַוְקָא כְלֵי מַתֶּכֶת אוֹ כְלֵי חֶרֶס הַמְצֻפִּים בַּאֲבָר. וּכְלֵי זְכוּכִית כִּכְלֵי מַתָּכוֹת דָּמֵי:
אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַטְבִּיל. כְּלוֹמַר כְּלִי הָרָאוּי לִטָּהֵר בִּטְבִילָה וְאֵינוֹ צָרִיךְ תִּקּוּן אַחֵר, כְּגוֹן שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ עַל יְדֵי צוֹנֵן:
יַטְבִּיל. בְּמִקְוֶה הַכָּשֵׁר לִטְבִילַת אִשָּׁה, וּטְבִילָתוֹ מַתִּירָתוֹ:
לְהַגְעִיל. כְּגוֹן יוֹרוֹת וּקְדֵרוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁתַּשְׁמִישָׁן עַל יְדֵי רוֹתְחִין:
יַגְעִיל. בְּרוֹתְחִין. שֶׁמַּכְנִיסָן לְתוֹךְ יוֹרָה מְלֵאָה מַיִם רוֹתְחִין וּמַשְׁהִין אוֹתָן בְּתוֹכָהּ מְעַט. וְזֶה אַחַר שֶׁמְּשַׁפְשְׁפָן וּמֵסִיר הַחֲלֻדָּה שֶׁלָּהֶן. וְאַחַר כָּךְ מַטְבִּילָן בְּמִקְוֶה הַכָּשֵׁר לִטְבִילַת אִשָּׁה וְהֵן מֻתָּרִין:
לְלַבֵּן. כֵּלִים שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶן עַל יְדֵי הָאוּר בְּיָבֵשׁ בְּלִי רֹטֶב, כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל, כְּגוֹן הַשַּׁפּוּדִים וְהָאַסְכְּלָאוֹת:
מְלַבְּנָן בָּאוּר. עַד שֶׁיִּהְיוּ נִצּוֹצוֹת נִתָּזִין מֵהֶן, וְאַחַר כָּךְ מַטְבִּילָן וְהֵן מֻתָּרִין:
שָׁפָהּ. נוֹעֲצָהּ בְּקַרְקַע קָשָׁה עֶשֶׂר פְּעָמִים, אִם אֵין בָּהּ גֻּמּוֹת, וְאוֹכֵל בָּהּ צוֹנֵן. אוֹ מַשְׁחִיזָהּ בְּאֶבֶן הַמַּשְׁחֶזֶת שֶׁלָּהּ, וְאוֹכֵל בָּהּ אֲפִלּוּ רוֹתְחִין. וְאִם הָיוּ בָהּ גֻּמּוֹת, מְלַבְּנָהּ. וְכֻלָּן שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן עַד שֶׁלֹּא הִרְתִּיחַ, אוֹ עַד שֶׁלֹּא הִלְבִּין, וְעַד שֶׁלֹּא הִטְבִּיל, מֻתָּר:
סוף הספר