ברטנורא על משנה סנהדרין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא
משנה א
אֵלּוּ הֵן הַנֶּחֱנָקִין. מַמְרֵא עַל פִּי בֵית דִּין. שֶׁמְּסָרֵב עַל דִּבְרֵי בֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית:
וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן. אַף עַל פִּי שֶׁהֵם בָּאִים לְחַיְּבָהּ שְׂרֵפָה, אֵין נִדּוֹנִים אֶלָּא בַמִּיתָה שֶׁהָיוּ מְחַיְּבִים אֶת בּוֹעֲלָהּ שֶׁהוּא בְחֶנֶק, כִּשְׁאָר הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, דִּכְתִיב (ויקרא כא) הִיא בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף, הִיא וְלֹא בוֹעֲלָהּ. וְזוֹמְמֶיהָ יָלְפִינַן מִכַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו, וְלֹא לַאֲחוֹתוֹ:
וּבוֹעֲלָהּ. לְבַת כֹּהֵן כְּשֶׁהִיא נְשׂוּאָה. אֲבָל אֲרוּסָה, הִיא וּבוֹעֲלָהּ בִּסְקִילָה:
שֶׁהַמְקַלֵּל לְאַחַר מִיתָה חַיָּב. דִּכְתִיב (שם כ) אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל, וּקְרָא יְתֵרָא הוּא לְרַבּוֹת לְאַחַר מִיתָה:
וְהַמַּכֶּה לְאַחַר מִיתָה פָּטוּר. דְּהָא לֹא מִחַיַּב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בוֹ חַבּוּרָה, וְאֵין חַבּוּרָה לְאַחַר מִיתָה:
עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ. דִּכְתִיב (שמות כא) וְנִמְצָא בְיָדוֹ, וְאֵין יָדוֹ אֶלָּא רְשׁוּתוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כא) וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ:
וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. תַּשְׁמִישׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה. וְתַנָּא קַמָּא מְחַיֵּב אֲפִלּוּ בְתַשְׁמִישׁ שֶׁהוּא פָחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא:
הַגּוֹנֵב אֶת בְּנוֹ. טַעֲמַיְהוּ דְרַבָּנָן דְּפָטְרֵי, דִּכְתִיב וְנִמְצָא בְיָדוֹ, וּקְרָא יְתֵרָא הוּא, דְּהָא כְתִיב (דברים כד) כִּי יִמָּצֵא אִישׁ, אֶלָּא לְמִדְרַשׁ מִנַּהּ פְּרָט לָזֶה שֶׁהוּא מָצוּי. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב. דִּכְתִיב (שם) מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֶחָיו לִמְעוּטֵי עֲבָדִים, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִי כָתַב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲוָה מְמַעֲטִינַן מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, הַשְׁתָּא דִכְתִיב מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִעוּטָא אַחֲרִינָא, וְאֵין מִעוּט אַחַר מִעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת. וְרַבָּנָן סָבְרֵי, מֵאֶחָיו לָאו לִמְעוּטֵי עֲבָדִים, דְּהָא אַחִים הֵם בַּמִּצְוֹת, אֶלָּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִמְעוּטֵי עֲבָדִים, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִמְעוּטֵי מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן חוֹרִין. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
משנה ב
שְׁלֹשָׁה בָתֵּי דִינִין הָיוּ שָׁם. בִּירוּשָׁלַיִם, דְּמִשְׁתַּעֵי בָהּ קְרָא וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ:
אֶחָד יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת. הוּא שַׁעַר מִזְרָחִי שֶׁלִּפְנִים מִן הַחֵיל, לִפְנֵי עֶזְרַת נָשִׁים:
וְאֶחָד יוֹשֵׁב. לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, כְּשֶׁעָבְרוּ עֶזְרַת נָשִׁים וּבָאִים לְפֶתַח עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל:
וְאֶחָד יוֹשֵׁב בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. שֶׁהִיא בְנוּיָה בְתוֹךְ הָעֲזָרָה חֶצְיָהּ בַּקֹּדֶשׁ וְחֶצְיָהּ בַּחֹל:
בָּאִים לָזֶה שֶׁעַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת. זָקֵן זֶה שֶׁהוֹרָה בְעִירוֹ וְנֶחְלְקוּ בֵית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ עָלָיו וְהִזְקִיקָן הַכָּתוּב לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם, בָּאִים הוּא וּבֵית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ לָזֶה בֵית דִּין שֶׁעַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת, שֶׁהֲרֵי בוֹ פוֹגְעִים תְּחִלָּה:
תַּלְמִיד שֶׁהוֹרָה לַעֲשׂוֹת. תַּלְמִיד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וְנֶחֱלַק עַל בֵּית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ וּבָאוּ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל וְשָׁאֲלוּ וְחָזַר לְעִירוֹ וְהוֹרָה כְבַתְּחִלָּה, פָּטוּר, שֶׁאֵין לָהֶם לִסְמֹךְ עַל הוֹרָאָתוֹ, וְהַתּוֹרָה לֹא חִיְּבָה אֶלָּא מֻפְלָא וּמֻמְחֶה לְבֵית דִּין, כִּדְיָלְפִינַן מִכִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ, בַּמֻּפְלָא שֶׁבְּבֵית דִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר:
נִמְצָא חֻמְרוֹ קֻלּוֹ. חֹמֶר הָעֲבֵרָה שֶׁעָבַר וְהוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה מוּסָף עַל הַהַמְרָאָה שֶׁהִמְרָה עַל פִּי בֵית דִּין, הִיא נַעֲשֵׂית לוֹ קֻלָּא לְפָטְרוֹ מִן הַמִּיתָה, שֶׁאִם הָיָה זָקֵן שֶׁהִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וְהִמְרָה עַל פִּי בֵית דִּין הָיָה חַיָּב מִיתָה:
משנה ג
הָאוֹמֵר אֵין תְּפִלִּין וְכוּ' פָּטוּר. שֶׁאֵין זוֹ הוֹרָאָה. דְּזִיל קְרֵי בֵי רַב הוּא:
חָמֵשׁ טוֹטָפוֹת. יֵשׁ הוֹרָאָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין דָּבָר זֶה אֶלָּא לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים, חַיָּב, שֶׁבְּמִדְרַשׁ סוֹפְרִים [לְטֹטָפֹת לְטֹטֶפֶת] לְטוֹטָפֹת כְּתִיב, הֲרֵי כָאן אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת:
משנה ד
וְלֹא בְבֵית דִּין שֶׁבְּיַבְנֶה. שָׁאֲלוּ לְבֵית דִּין שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית וְאָמְרוּ לוֹ, וְחָזַר לְעִירוֹ וְשָׁהָה שָׁם יָמִים רַבִּים עַד שֶׁגָּלְתָה סַנְהֶדְרִי גְדוֹלָה לְיַבְנֶה וְאַחַר כָּךְ הוֹרָה כְבַתְּחִלָּה, אֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ בְיַבְנֶה, אַף עַל פִּי שֶׁסַּנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה שָׁם, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הַבַּיִת קַיָּם, כֵּיוָן שֶׁסַּנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה אֵינָהּ יוֹשֶׁבֶת בִּמְקוֹמָהּ בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית:
משנה ה
מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע. מַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר בִּנְבוּאָה לְשׁוּם נָבִיא בָעוֹלָם. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר לַחֲבֵרוֹ וְלֹא לוֹ, וּשְׁמָעָהּ מִפִּי חֲבֵרוֹ וּבָא וְאָמַר שֶׁנֶּאֶמְרָה לוֹ, שְׁנֵי אֵלּוּ נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר הֵם וּמִיתָתָן בְּחֶנֶק. דִּכְתִיב (דברים יח) אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי, זֶה הַמִּתְנַבֵּא מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע מֵעוֹלָם. אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו, הָא לַחֲבֵרוֹ צִוִּיתִי, זֶה הַמִּתְנַבֵּא מַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ וְנֶאֱמַר לַחֲבֵרוֹ. וּכְתִיב וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא, וְכָל מִיתָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה סְתָם אֵינָהּ אֶלָּא חֶנֶק:
מִיתָתָן בִּידֵי שָׁמַיִם. דִּכְתִיב (שם) וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶל דְּבָרַי, קָרֵי בֵיהּ לֹא יִשְׁמַע, וּקְרִי בֵיהּ לֹא יַשְׁמִיעַ, וּקְרִי בֵיהּ לֹא יִשָּׁמַע הוּא עַצְמוֹ אֶל דְּבָרַי, הֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן בַּכְּלָל. וּכְתִיב (שם) אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ, בִּידֵי שָׁמַיִם:
משנה ו
לִרְשׁוּת הַבַּעַל. כְּגוֹן שֶׁמָּסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל וַעֲדַיִן הִיא בַדֶּרֶךְ, תּוּ לֹא קָרֵינָא בָהּ בֵּית אָבִיהָ:
לְאוֹתָהּ מִיתָה. שֶׁהָיוּ מְחַיְּבִין אֶת הַנִּדּוֹן:
וּבוֹעֲלָהּ. כְּלוֹמַר, וְכָל הַבּוֹעֲלִים נִדּוֹנִים כְּמִיתַת הַנִּבְעֶלֶת, חוּץ מִבּוֹעֵל בַּת כֹּהֵן, שֶׁהִיא בִשְׂרֵפָה וְהוּא בְחֶנֶק:
סוף הספר