ברטנורא על משנה סנהדרין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ו
הָיָה רְחוֹבָהּ חוּצָה לָהּ. אִם מְקוֹם קִבּוּץ בְּנֵי הָעִיר הָיָה חוּצָה לָהּ, כּוֹנְסִים אוֹתָהּ לְתוֹךְ הָעִיר, שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת לָהּ רְחוֹב בְּתוֹכָהּ:
רְחוֹב. פְּלַטְיָא גְדוֹלָה:
הֶקְדֵּשׁוֹת שֶׁבְּתוֹכָהּ יִפָּדוּ. כְּלוֹמַר אֵין נִשְׂרָפִים אֶלָּא צְרִיכִים פְּדִיָּה כִּשְׁאָר כָּל הַהֶקְדֵּשׁוֹת:
וּתְרוּמוֹת יֵרָקְבוּ. בַּגְּמָרָא מוֹקְמִינַן לַהּ בִּתְרוּמָה בְיַד כֹּהֵן, דְּמָמוֹן כֹּהֵן הוּא וְחָל עֲלֵיהּ אִסּוּר דְּעִיר הַנִּדַּחַת. וּמִיהוּ לֹא הָיוּ הַתְּרוּמוֹת נִשְׂרָפִים כִּשְׁאָר שְׁלָלָהּ, דְּלֹא מְזַלְזְלִינַן בָּהּ כֻּלֵּי הַאי, לְפִיכָךְ יֵרָקְבוּ. וְאִם תְּרוּמָה בְיַד יִשְׂרָאֵל הִיא, שְׁלַל גָּבוֹהַּ הוּא וְתִנָּתֵן לְכֹהֵן שֶׁבְּעִיר אַחֶרֶת:
וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. אַף עַל גַּב דְּמָמוֹן יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁהֲרֵי הוּא נֶאֱכָל לְיִשְׂרָאֵל, הוֹאִיל וְקֹדֶשׁ אִקְּרֵי, לֹא יִשָּׂרֵף אֶלָּא יִגָּנֵז:
כָּלִיל לַה' אֱלֹהֶיךָ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכוּ' גָּרְסִינַן. וְלֹא גָרְסִינַן שֶׁנֶּאֱמַר כָּלִיל לַה' אֱלֹהֶיךָ:
לֹא תֵעָשֶׂה גַנּוֹת וּפַרְדֵּסִים. דְעוֹד, לְגַמְרֵי מַשְׁמַע:
לִכְמוֹ שֶׁהָיְתָה. בְּיִשּׁוּב בָּתִּים:
אֲבָל נַעֲשֵׂית הִיא גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: