ברטנורא על משנה סנהדרין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ז
שֶׁיִּמְסֹר לַמֹּלֶךְ. מוֹסְרוֹ בְּיַד הַכְּמָרִים:
וְיַעֲבִיר בָּאֵשׁ. מַעֲבִירוֹ מִצַּד זֶה לְצַד זֶה:
עַד שֶׁיִּמְסֹר וְיַעֲבִיר בָּאֵשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח) לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר, וּכְתִיב הָתָם (דברים יח) לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, מַה הַעֲבָרָה הָאֲמוּרָה שָׁם בָּאֵשׁ, אַף הַעֲבָרָה הָאֲמוּרָה כָאן בָּאֵשׁ:
אוֹב זֶה פִתּוֹם. לוֹקֵחַ גֻּלְגֹּלֶת שֶׁל מֵת לְאַחַר שֶׁנִּתְאַכֵּל הַבָּשָׂר וּמַקְטִיר לָהּ וְשׁוֹאֵל מִמֶּנָּה עֲתִידוֹת וְהִיא מְשִׁיבָה:
וְהַמְדַבֵּר מִשֶּׁחְיוֹ. וְיֵשׁ שֶׁעוֹשִׂים שֶׁיָּשִׁיב הַמֵּת דֶּרֶךְ בֵּית הַשֶּׁחִי:
וְיִדְּעוֹנִי. חַיָּה שֶׁשְּׁמָהּ יַדּוּעַ, וְצוּרָתָהּ כְּצוּרַת אָדָם בְּפָנֶיהָ וְיָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ, וְהִיא מְחֻבֶּרֶת בְּטַבּוּרָהּ לְחֶבֶל הַיּוֹצֵא מִן הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁנִּשְׁרַשׁ בָּאָרֶץ שֶׁמִּשָּׁם חִיּוּתָהּ, וּכְשֶׁרוֹצִים לָצוּד אוֹתָהּ מוֹרִים בְּחִצִּים אֶל הַחֶבֶל עַד שֶׁהוּא נִפְסָק וְהִיא מֵתָה מִיָּד. וְהִיא קְרוּיָה בִלְשׁוֹן חֲכָמִים בַּר נָשׁ דְּטוּר:
וְהַנִּשְׁאָל בָּהֶם. שֶׁבָּא וְשׁוֹאֵל בָּהֶם לְהַגִּיד לוֹ דְבַר הֶעָתִיד [כְּגוֹן שָׁאוּל]:
בְּאַזְהָרָה. דְּאַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת: