ברטנורא על משנה סנהדרין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה א
נִגְמַר הַדִּין. חוּץ לְבֵית דִּין. רָחוֹק מִבֵּית דִּין. שֶׁמָּא בְעוֹד שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ לְבֵית הַסְּקִילָה, יִמְצְאוּ לוֹ זְכוּת וְיִפָּטֵר:
וְהַסּוּדָרִין בְּיָדוֹ. לְהָנִיף. וְהוּא סִימָן לְהַחֲזִירוֹ:
וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו. וְאִם אֵין מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה בִלְבָד מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, דִּלְמָא מֵחֲמַת בִּיעֲתוּתָא נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו וְאוּלַי תִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ עָלָיו וְיִזְכֹּר טַעֲנוֹתָיו, יוֹתֵר עַל כָּךְ אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וּמוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיְּעַיְּנוּ אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, שֶׁאָז מַחֲזִירִין אוֹתוֹ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ פְּעָמִים:
וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו. שֶׁעָבַר עֲבֵרָה פְלוֹנִית בְּיוֹם פְּלוֹנִי בְּשָׁעָה פְלוֹנִית בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. דִּלְמָא אִיכָּא דְמֵזִים לְהוּ: