ברטנורא על משנה סנהדרין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ד
וּבַעַל אֲחוֹתוֹ וְכוּ'. מִשּׁוּם דְּבַעַל כְּאִשְׁתּוֹ:
וְגִיסוֹ. בַּעַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ:
הֵם וּבְנֵיהֶן וְחַתְנֵיהֶן. וְדַוְקָא בָנִים וּבָנוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְגִיסוֹ מֵאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ. אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ בָנִים מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת, אוֹ חֲתָנִים נְשׂוּאִים לְבָנוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת, אֵינָן חֲשׁוּבִין קְרוֹבִין:
וְחוֹרְגוֹ. בֶּן אִשְׁתּוֹ מֵאִישׁ אַחֵר. הוּא בִלְבָד חָשׁוּב קָרוֹב, אֲבָל בֶּן חוֹרְגוֹ וַחֲתַן חוֹרְגוֹ לֹא. וְאֵשֶׁת חוֹרְגוֹ לֹא יָעִיד לָהּ, דְּאִשָּׁה כְבַעְלָהּ. וְהָאַחִים זֶה עִם זֶה, בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם, הֲרֵי הֵן רִאשׁוֹן בְּרִאשׁוֹן. וּבְנֵיהֶם זֶה עִם זֶה, שֵׁנִי בְשֵׁנִי. וּבְנֵי בְנֵיהֶם זֶה עִם זֶה, שְׁלִישִׁי בִשְׁלִישִׁי. וּלְעוֹלָם שְׁלִישִׁי בְרִאשׁוֹן כָּשֵׁר. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁלִישִׁי בְשֵׁנִי. אֲבָל שֵׁנִי בְשֵׁנִי וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֵׁנִי בְרִאשׁוֹן, שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים. וּכְדֶרֶךְ שֶׁאַתָּה מוֹנֶה בַזְּכָרִים כָּךְ אַתָּה מוֹנֶה בַנְּקֵבוֹת, וְכָל אִשָּׁה שֶׁאַתָּה פָסוּל לָהּ כָּךְ אַתָּה פָסוּל לְבַעְלָהּ, וְכָל אִישׁ שֶׁאַתָּה פָסוּל לוֹ כָּךְ אַתָּה פָסוּל לְאִשְׁתּוֹ:
אֲבָל מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה דּוֹדוֹ וּבֶן דּוֹדוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְמִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה:
וְכָל הָרָאוּי לְיָרְשׁוֹ. תַּשְׁלוּם מִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא הִיא וְלֹא מִמִּשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. וְכָל הָרָאוּי לְיָרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ קְרוֹבֵי הָאָב. אֲבָל קְרוֹבֵי הָאֵם כְּגוֹן אֲחִי אִמּוֹ שֶׁהִזְכַּרְנוּ, כָּשֵׁר לוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין אֲחִי אִמּוֹ רָאוּי לְיָרְשׁוֹ. אֲבָל הוּא רָאוּי לִירַשׁ אֲחִי אִמּוֹ, לְפִיכָךְ הוּא פָסוּל לְהָעִיד לוֹ:
הָיָה קָרוֹב. כְּגוֹן חֲתָנוֹ וְרָאוּי לְיָרְשׁוֹ מֵחֲמַת אִשְׁתּוֹ:
וְנִתְרַחֵק. שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ קֹדֶם שֶׁרָאָה עֵדוּת זוֹ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וְכוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: