ברטנורא על משנה סנהדרין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה א
זֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד. אֶחָד מֵהַבַּעֲלֵי דִינִין בּוֹרֵר לוֹ דַּיָּן אֶחָד לְדוּנוֹ וּלְהַפֵּךְ בִּזְכוּתוֹ, וְכֵן הַשֵּׁנִי בּוֹרֵר לוֹ דַיָּן אֶחָד. וּשְׁנֵי הַבַּעֲלֵי דִינִים בְּיַחַד בּוֹרְרִים לָהֶם עוֹד דַּיָּן שְׁלִישִׁי, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יֵצֵא דִין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, דְּצָיְתֵי בַעֲלֵי דִינִים דִּינָא וְאָמְרֵי קוּשְׁטָא קָא דָיְנֵי לָן, דְּסָבַר הַחַיָּב הֲרֵי אֲנִי בְעַצְמִי בָּרַרְתִּי הָאֶחָד וְאִם הָיָה יָכוֹל לְהַפֵּךְ בִּזְכוּתִי הָיָה מְהַפֵּךְ. וְהַדַּיָּן הַשְּׁלִישִׁי בְּעַצְמוֹ נוֹחַ לוֹ לְהַפֵּךְ בִּזְכוּת שְׁנֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁנֵיהֶם בָּרְרוּ אוֹתוֹ:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים שְׁנֵי הַדַּיָּנִים בּוֹרְרִים לָהֶם אֶחָד. בְּלֹא דַעַת הַבַּעֲלֵי דִינִים. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִבּוֹ שֶׁל זֶה הַשְּׁלִישִׁי נוֹטֶה אֵצֶל אֶחָד מֵהֶן. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
זֶה פּוֹסֵל דַּיָּנוֹ שֶׁל זֶה. יָכוֹל הוּא לוֹמַר לֹא אָדוּן לִפְנֵי בֵית דִּין שֶׁבָּרַרְתָּ:
בִּזְמַן שֶׁמֵּבִיא עֲלֵיהֶן רְאָיָה. שֶׁזֶּה מֵבִיא רְאָיָה עַל דַּיָּן שֶׁבָּרַר זֶה, לְפָסְלוֹ:
אֲבָל אִם הֵם כְּשֵׁרִים וּמֻמְחִים. הָכִי קָאָמַר, אֲבָל אִם הָיוּ כְשֵׁרִים שֶׁאֵינָן לֹא קְרוֹבִים וְלֹא פְסוּלִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת נַעֲשׂוּ כְמֻמְחִין וְאֵינוֹ יָכוֹל לְפָסְלָן. וּפְסַק הַהֲלָכָה בָזֶה, כְּשֶׁקִּבְּלוּ בַעֲלֵי הַדִּין מִי שֶׁיָּדִין לָהֶם בֵּין יָחִיד בֵּין רַבִּים, וּפָסַק עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין, דִּינוֹ דִין וְאֵין סוֹתְרִין דִּינוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה לָרַבִּים. וְאִם נוֹדַע שֶׁטָּעָה, אִם בִּדְבַר מִשְׁנָה טָעָה אוֹ בְדָבָר הַמְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא, מַחֲזִירִים הַדָּבָר כְּשֶׁהָיָה וְדָנִין בּוֹ כַהֲלָכָה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר, כְּגוֹן שֶׁהָלַךְ זֶה שֶׁנָּטַל הַמָּמוֹן שֶׁלֹּא כַדִּין לִמְדִינַת הַיָּם, פָּטוּר הַדַּיָּן מִלְּשַׁלֵּם מֵאַחַר שֶׁקִּבְּלוּהוּ עֲלֵיהֶם, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁגָּרַם לְהַזִּיק, לֹא נִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק. וְאִם טָעָה בְשִׁקּוּל הַדַּעַת, וְהוּא בְדָבָר שֶׁנֶּחְלְקוּ בוֹ תַנָּאִים אוֹ אָמוֹרָאִים אוֹ גְאוֹנִים, וְסוּגְיָא דְעָלְמָא כְחַד מִנַּיְהוּ וְדָן זֶה הַדַּיָּן כְּדִבְרֵי אוֹתוֹ הַגָּאוֹן שֶׁאֵין סוּגְיַת הָעוֹלָם כְּמוֹתוֹ, אִם לֹא נָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד יַחֲזֹר הַדִּין, וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר יְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ, וְאִם נָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד, מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. וְדַיָּן שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אוֹתוֹ בַעֲלֵי הַדִּין אֶלָּא שֶׁעָמַד מֵאֵלָיו אוֹ מִנָּה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ אוֹ קְצָת זִקְנֵי הַקָּהָל הֶעֱמִידוּהוּ, אִם אֵינוֹ מֻמְחֶה לָרַבִּים, אַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל רְשׁוּת מֵרֹאשׁ הַגּוֹלָה, אֵין דִּינָיו דִּין, בֵּין טָעָה בֵּין לֹא טָעָה, וְאֵינוֹ בִכְלַל הַדַּיָּנִין אֶלָּא בִכְלַל בַּעֲלֵי זְרוֹעַ, וְכָל אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִינִין אִם רָצָה סוֹתֵר דִּינוֹ וְחוֹזֵר וְדָן בִּפְנֵי בֵית דִּין. וְאִם טָעָה וְלֹא נָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד יַחֲזִיר הַדִּין, וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר יְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ כְּדִין כָּל גּוֹרֵם לְהַזִּיק, וְאִם נָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד יְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ וְחוֹזֵר וְנוֹטֵל מִבַּעַל דִּין זֶה שֶׁנָּתַן לוֹ שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה. וּמֻמְחֶה לָרַבִּים שֶׁקִּבְּלוּ אוֹתוֹ בַעֲלֵי דִינִים אוֹ שֶׁנָּטַל רְשׁוּת מֵרֹאשׁ גּוֹלָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אוֹתוֹ בַעֲלֵי דִינִים, הוֹאִיל וְהוּא מֻמְחֶה, אִם טָעָה בֵּין בִּדְבַר מִשְׁנָה בֵּין בְּשִׁקּוּל הַדַּעַת וְאִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר הַדִּין, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. וּמֻמְחֶה שֶׁנָּטַל רְשׁוּת מֵרֹאשׁ גּוֹלָה יֵשׁ לוֹ לָכוֹף לְבַעֲלֵי הַדִּין שֶׁיָּדוּנוּ לְפָנָיו, בֵּין רָצוּ בֵּין לֹא רָצוּ, בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ. וּמִי שֶׁנָּטַל רְשׁוּת מִן הַנָּשִׂיא שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ יָכוֹל לָכוֹף לְבַעֲלֵי הַדִּין אֶלָּא בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד. וּמֻמְחֶה הוּא מִי שֶׁלָּמַד בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה וְיוֹדֵעַ לִסְבֹּר לְהַקִּישׁ וּלְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר [הוּא הַנִּקְרָא מֻמְחֶה]. וּכְשֶׁהוּא נִכָּר וְיָדוּעַ וְיָצָא טִבְעוֹ אֶל אַנְשֵׁי דוֹרוֹ, נִקְרָא מֻמְחֶה לָרַבִּים, וְהוּא יָכוֹל לָדוּן יְחִידִי וַאֲפִלּוּ לֹא נָקַט רְשׁוּת מֵרֹאשׁ הַגּוֹלָה:
זֶה פּוֹסֵל עֵדָיו שֶׁל זֶה. פְּלוּגְתַיְהוּ דְרַבִּי מֵאִיר וְרַבָּנָן מוֹקֵי לַהּ בַּגְּמָרָא, כְּשֶׁאָמַר בַּעַל דִּין יֵשׁ לִי שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים בַּדָּבָר, וְהֵבִיא כַת רִאשׁוֹנָה, וְעָמַד בַּעַל דִּין שֶׁכְּנֶגְדּוֹ עִם אַחֵר וְאָמַר פְּסוּלִין הֵן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר יָכוֹל הוּא עִם אַחֵר לְפָסְלָן, וְלָאו נוֹגֵעַ בָּעֵדוּת הוּא שֶׁהֲרֵי אָמַר יֵשׁ לִי כַת אַחֶרֶת. וְאִם בִּקֵּשׁ וְלֹא מָצָא, יַפְסִיד. וְרַבָּנָן סָבְרֵי אַף עַל גַּב דְּאָמַר תְּחִלָּה יֵשׁ לִי שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים יָכוֹל לַחֲזֹר וְלוֹמַר אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, וְנִמְצָא זֶה שֶׁבָּא לְפָסְלָן נוֹגֵעַ בָּעֵדוּת הוּא, וְלֹא מִפַּסְלֵי אַפֻּמֵיהּ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: