ברטנורא על משנה סוכה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ז
בְּאֵמוּרֵי הָרְגָלִים. בַּמֶּה שֶּׁאָמוּר רְגָלִים, כְּלוֹמַר בַּקָּרְבָּנוֹת הָאֲמוּרִים בָּרֶגֶל, הָיוּ כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁווֹת, כְּגוֹן חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שַׁלְמֵי חֲגִיגָה שֶׁל כָּל יָחִיד וְיָחִיד, וְעוֹרוֹת שֶׁל עוֹלַת רְאִיָּה וְשֶׁל מוּסְפֵי צִבּוּר וְשֶׁל שְׂעִירֵי חַטָּאוֹת:
וּבְחִלּוּק לֶחֶם הַפָּנִים. כְּשֶׁאֵרַע שַׁבָּת בָּרֶגֶל. שֶׁבְּשַׁבָּת מְסַלְּקִין אוֹתוֹ וּמְסַדְּרִין אַחֵר, כְּדִכְתִיב (ויקרא כד) בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ:
וּבַעֲצֶרֶת. כְּשֶׁאֵרַע בְּשַׁבָּת, וְיֵשׁ בּוֹ חִלּוּק חָמֵץ שֶׁל שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְחִלּוּק לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁהִיא מַצָּה, אוֹמְרִים לוֹ לְכָל אֶחָד כְּשֶׁנּוֹתְנִים לוֹ חֶלְקוֹ בְּלֶחֶם הַפָּנִים הֵילָךְ מַצָּה, וּכְשֶׁנּוֹתְנִים לוֹ חֶלְקוֹ בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם אוֹמְרִים לוֹ הֵילָךְ חָמֵץ. לְפִי שֶׁאֵין חוֹלְקִים קָרְבָּן כְּנֶגֶד קָרְבָּן, אֶלָּא מִכָּל קָרְבָּן כָּל אֶחָד נוֹטֵל חֶלְקוֹ, כִּדְנָפְקָא לָן מִלְּכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו (שם ז), לְפִיכָךְ מוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ חֶלְקוֹ בֵּין בְּחָמֵץ בֵּין בְּמַצָּה:
מִשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ. לְשַׁמֵּשׁ בְּשַׁבָּת זוֹ שֶׁחָל הָרֶגֶל לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ:
מַקְרִיב תְּמִידִין. שֶׁהֲרֵי אֵינָן בִּשְׁבִיל הָרֶגֶל:
נְדָרִים וּנְדָבוֹת. שֶׁנָּדְרוּ וְנָדְבוּ כָּל הַשָּׁנָה וֶהֱבִיאוּם בָּרֶגֶל:
וְכָל קָרְבְּנוֹת צִבּוּר. לַאֲתוֹיֵי פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁשָּׁגְגוּ בֵּית דִּין וְטָעוּ בְּהוֹרָאָה וְעָשׂוּ רֹב הַקָּהָל עַל פִּיהֶם. וְאִם אֵרַע כֵּן בָּרֶגֶל, מִשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ מַקְרִיבִין אוֹתוֹ:
מַקְרִיב אֶת הַכֹּל. לַאֲתוֹיֵי קַיִץ הַמִּזְבֵּחַ, כְּשֶׁהוּא בָּטֵל שֶׁכָּלְתָה הַקְרָבַת הַתָּמִיד וְאֵין מְבִיאִין שָׁם נֶדֶר אוֹ נְדָבָה, לוֹקְחִין מִמְּעוֹת הַמּוֹתָרוֹת מִשְּׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה וְקוֹנִין מֵהֶן קָרְבְּנוֹת עוֹלוֹת וּמַקְרִיבִין אוֹתָן, וְהֵן נִדְבַת צִבּוּר. וְאַף אֵלּוּ אִם קָרְבוּ בָּרֶגֶל, מִשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ מַקְרִיב אוֹתָן:
בֵּין מִלְּפָנֶיהָ בֵּין מִלְּאַחֲרֶיהָ. אִם חָל יוֹם טוֹב לְאַחַר הַשַּׁבָּת, אַף עַל גַּב דְּלֹא הֲוָה לֵיהּ שַׁבָּת בְּתוֹךְ הֶחָג, אֲפִלּוּ הָכִי הוֹאִיל וּצְרִיכִין לְהַקְדִּים בִּיאָתָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת בִּשְׁבִיל יוֹם טוֹב, שֶׁהֲרֵי בְּשַׁבָּת לֹא יוּכְלוּ לָבֹא, חוֹלְקִים בְּלֶחֶם הַפָּנִים. וְכֵן אִם חָל שְׁמִינִי לְפָנֶיהָ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַשַּׁבָּת בְּתוֹךְ הֶחָג, חוֹלְקִים, הוֹאִיל וְלֹא יוּכְלוּ לָלֶכֶת: