ברטנורא על משנה סוכה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה א
הֶחָלִיל. הַרְבֵּה מִינֵי זֶמֶר הָיוּ שָׁם, וְעַל שֵׁם שֶׁחָלִיל קוֹלוֹ נִשְׁמָע יוֹתֵר מִן הָאֲחֵרִים נִקְרְאוּ כֻּלָּם עַל שְׁמוֹ:
חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה. פְּעָמִים חֲמִשָּׁה פְּעָמִים שִׁשָּׁה. חָל יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, הֶחָלִיל שִׁשָּׁה. חָל בִּשְׁאָר יְמֵי הַחֹל, הֶחָלִיל חֲמִשָּׁה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ דּוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב:
שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה. לְפִי שֶׁכָּל שִׂמְחָה זוֹ עַל שְׁאִיבַת הַמַּיִם שֶׁל נִסּוּךְ, קָרוּ לַהּ שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, עַל שֵׁם וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן (ישעיה יב):