ברטנורא על משנה סוכה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה י
שֶׁאֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. שֶׁלֹּא נִתְחַנְּכָה לַעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ. דְּאִי הָוֵי מַיְתֵי בִּמְקֻדֶּשֶׁת אִיפְסִילוּ לְהוּ בְּלִינָה, שֶׁכְּלֵי שָׁרֵת מְקַדְּשִׁים כְּדִכְתִיב (שמות ל) כָּל הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם יִקְדַּשׁ, וְכָל הַקָּדוֹשׁ קְדֻשַּׁת הַגּוּף נִפְסָל בְּלִינָה:
הָיָה מְמַלֵּא מִן הַכִּיּוֹר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכִּיּוֹר הֻקְדַּשׁ לִכְלֵי שָׁרֵת וּמְקַדֵּשׁ אֶת מֵימָיו, לֹא הָיוּ נִפְסָלִים בְּלִינָה, לְפִי שֶׁהָיוּ מַשְׁקִיעִים אוֹתוֹ מִבָּעֶרֶב בַּבּוֹר, כִּדְאָמַר בְּיוֹמָא [פֶּרֶק ג] אַף הוּא עָשָׂה מוּכְנִי לַכִּיּוֹר שֶׁלֹּא יִהְיוּ מֵימָיו נִפְסָלִים בְּלִינָה:
שֶׁהַמַּיִם וְהַיַּיִן הַמְּגֻלִּין. הַיְנוּ טַעֲמָא דְּנִתְגַּלָּה מְמַלֵּא מִן הַכִּיּוֹר וְלֹא הָיָה מְנַסֵּךְ [מֵהֶן], שֶׁהַמַּיִם [וְהַיַּיִן] הַמְּגֻלִּין פְּסוּלִים לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ: