ברטנורא על משנה סוכה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה א
לוּלָב וַעֲרָבָה. לוּלָב לִנְטִילָה וַעֲרָבָה לְהַקִּיף הַמִּזְבֵּחַ:
שִׁשָּׁה וְשִׁבְעָה. לְפִי שֶׁפְּעָמִים דּוֹחִים אֶת הַשַּׁבָּת וְהָווּ לְהוּ שִׁבְעָה, וּפְעָמִים שֶׁאֵין דּוֹחִין וְלֹא הָווּ אֶלָּא שִׁשָּׁה. וּלְקַמָּן מְפָרֵשׁ לְהוּ וְאָזֵיל:
וְהַהַלֵּל. לִגְמֹר כָּל שְׁמֹנָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּפֶסַח, לְפִי שֶׁיְּמוֹת הֶחָג חֲלוּקִים בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶן:
וְהַשִּׂמְחָה. לֶאֱכֹל בְּשַׂר שְׁלָמִים בִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ, דִּכְתִיב (דברים יז) וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, וְאֵין שִׂמְחָה בִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא בִּבְשַׂר שְׁלָמִים, דִּכְתִיב (שם כו) וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָׁם וְשָׂמַחְתָּ:
סֻכָּה. לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה:
וְנִסּוּךְ הַמַּיִם. בִּתְמִידֵי הֶחָג שַׁחֲרִית:
הֶחָלִיל. בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה הָיוּ שְׂמֵחִים בֶּחָג לִכְבוֹד שְׁאִיבַת נִסּוּךְ הַמַּיִם, וּמְנַגְּנִים בַּחֲלִילִים וְכִנּוֹרוֹת. וְאוֹתוֹ חָלִיל אֵינוֹ דּוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב: