ברטנורא על משנה סוכה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה טו
מְקַבֶּלֶת אִשָּׁה. אֶת הַלּוּלָב, וְלֹא אָמְרִינַן דִּמְטַלְטֶלֶת מִידֵי דְּלֹא חֲזִי לַהּ:
וּמַחְזֶרֶת לַמַּיִם. שֶׁלֹּא יִכְמֹשׁוּ:
בְּשַׁבָּת מַחְזִירִים. שֶׁהֲרֵי מֵהֶם נְטָלוּם הַיּוֹם. אֲבָל לֹא מוֹסִיפִים, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין מַחְלִיפִין:
וּבְיוֹם טוֹב מוֹסִיפִין. אֲבָל לֹא מַחְלִיפִים, לִשְׁפֹּךְ אֵלּוּ וְלָתֵת צוֹנְנִין מֵהֶן, דְּטָרַח לְתַקֵּן מָנָא:
וּבַמּוֹעֵד. בְּחֹל הַמּוֹעֵד מִצְוָה לְהַחְלִיף. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
חַיָּב בַּלּוּלָב. לְחַנְּכוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים: