ברטנורא על משנה סוכה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ט
וְהֵיכָן הָיוּ מְנַעְנְעִין. הַשְׁתָּא מְהַדֵּר תַּנָּא לְהָא דִּתְנִינַן לְעֵיל, כָּל לוּלָב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי לְנַעְנֵעַ, אַלְמָא מִצְוָה בְּנִעְנוּעַ, וְהֵיכָן מְנַעְנְעִים:
בְּהוֹדוּ לַה' תְּחִלָּה. תְּחִלַּת הַמִּקְרָא:
וָסוֹף. סוֹף הַמִּקְרָא, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי תְּחִלָּה הוֹדוּ רִאשׁוֹן, וְסוֹף הוֹדוּ אַחֲרוֹן שֶׁבְּסוֹף הַהַלֵּל. וְהָכִי מִסְתַּבְּרָא. וְכֵיצַד מְנַעְנֵעַ, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא כְּדֵי לַעֲצֹר רוּחוֹת רָעוֹת, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד כְּדֵי לַעֲצֹר טְלָלִים רָעִים. וּבְהוֹלָכָה מְנַעְנֵעַ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְכֵן בַּהֲבָאָה וְכֵן בַּעֲלִיָּה וְכֵן בִּירִידָה, עַל כָּל אַחַת וְאַחַת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים:
וְהֵם לֹא נִעְנְעוּ אֶלָּא בְאָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָא בִּלְבַד. וְאֵין כָּךְ הֲלָכָה אֶלָּא כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל:
יִטֹּל עַל שֻׁלְחָנוֹ. אִם שָׁכַח וְלֹא נָטַל לוּלָב קֹדֶם אֲכִילָה יַפְסִיק סְעוּדָתוֹ וְיִטֹּל עַל שֻׁלְחָנוֹ: