ברטנורא על משנה סוכה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה א
לוּלָב הַגָּזוּל פָּסוּל. דִּכְתִיב וּלְקַחְתֶּם לָכֶם, מִשֶּׁלָּכֶם. וּלְאַחַר יֵאוּשׁ בְּעָלִים נְהִי דְּשֶׁלּוֹ הוּא שֶׁקּוֹנֶה אוֹתוֹ בְּיֵאוּשׁ, מִכָּל מָקוֹם הָוֵי מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה:
וְהַיָּבֵשׁ פָּסוּל. דִּבְכֻלְּהוּ בָּעִינַן הָדָר וְלֵיכָּא:
שֶׁל אֲשֵׁרָה. אִילָן הַנֶּעֱבָד:
וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת פָּסוּל. דְּלִשְׂרֵפָה קָאֵי. וְלוּלָב בָּעֵי שִׁעוּר, וְהָנֵי כֵּיוָן דְּלִשְׂרֵפָה קַיְמֵי אֵין שִׁעוּרָן קַיָּם:
נִקְטַם רֹאשׁוֹ פָּסוּל. דְּלֹא הָוֵי הָדָר:
נִפְרְצוּ עָלָיו. וְאֵינָן מְחֻבָּרִין אֶלָּא עַל יְדֵי אֲגִידָה:
נִפְרְדוּ עָלָיו. מְחֻבָּרִים הֵן בַּשִּׁדְרָה, אֶלָּא שֶׁלְּמַעְלָה הֵן נִפְרָדִין לְכָאן וּלְכָאן כְּעַנְפֵי אִילָן:
יֶאֶגְדֶנּוּ מִלְמָעְלָה. אִם נִפְרְדוּ עָלָיו יְאַגְּדֵם שֶׁיִּהְיוּ עוֹלִים עִם הַשִּׁדְרָה כִּשְׁאָר לוּלָבִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
צִנֵּי הַר הַבַּרְזֶל. יֵשׁ דְּקָלִים שֶׁלּוּלָבִין שֶׁלָּהֶן עֲלֵיהֶן קְצָרִים מְאֹד וְאֵין עוֹלִין עַל אֹרֶךְ הַשִּׁדְרָה. אִם הֵן אֲרֻכִּין כָּל כָּךְ עַד שֶׁרֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה מַגִּיעַ לְצַד עִקָּרוֹ שֶׁל זֶה כְּשֵׁרִים:
כָּל לוּלָב שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. כְּנֶגֶד אֹרֶךְ הַהֲדַס וְטֶפַח יוֹתֵר, כְּדֵי לְנַעְנֵעַ בּוֹ, דְּלוּלָב בָּעֵי לְנַעְנוּעֵי כְּדִלְקַמָּן:
כְּדֵי לְנַעְנֵעַ בּוֹ. תָּנֵי, וּכְדֵי לְנַעְנֵעַ בּוֹ, דְּהַיְנוּ טֶפַח יוֹתֵר עַל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים: