ברטנורא על משנה סוכה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ח
נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים כוּ'. דְּאָמַר קְרָא (ויקרא כג) כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל, לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים, דְּאַף עַל גַּב דְּחַיָּבוֹת בַּאֲכִילַת מַצָּה לֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח אֵין חַיָּבוֹת בַּסֻּכָּה לֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל חָג:
קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ. כָּל שֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וְאֵינוֹ קוֹרֵא אִמָּא אִמָּא הָוֵי אֵין צָרִיךְ לְאִמּוֹ וְחַיָּב וּפָחוֹת מִכָּאן פָּטוּר. וְכֵן הֲלָכָה. וְדַוְקָא שֶׁקּוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וְאֵינוֹ שׁוֹתֵק עַד שֶׁתָּבֹא אִמּוֹ אֵלָיו הוּא דְּנִקְרָא צָרִיךְ לְאִמּוֹ, אֲבָל קוֹרֵא פַּעַם אַחַת וְשׁוֹתֵק לָאו צָרִיךְ לְאִמּוֹ הוּא: