ברטנורא על משנה סוכה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ו
אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעוּדוֹת. שְׁתֵּי סְעוּדוֹת בְּכָל יוֹם לְשִׁבְעָה הַיָּמִים:
אֵין לַדָּבָר קִצְבָה. אִם רָצָה לֶאֱכֹל לֹא יֹאכַל חוּץ לַסֻּכָּה. רָצָה לְהִתְעַנּוֹת יִתְעַנֶּה וְאֵין נִזְקָקִין לוֹ:
חוּץ מִלֵּילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן. דְּיָלְפִינַן חֲמִשָּׁה עָשָׂר חֲמִשָּׁה עָשָׂר מֵחַג הַמַּצּוֹת, מַה אֲכִילַת מַצָּה לַיְלָה הָרִאשׁוֹן חוֹבָה, מִכָּאן וָאֵילָךְ רְשׁוּת, אַף סֻכָּה כֵּן:
יַשְׁלִים בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. בְּלֵיל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּשְׁתֵּיהֶן: