ברטנורא על משנה סוכה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ד
הִדְלָה עָלֶיהָ. הִגְבִּיהַּ עַל גַּבָּהּ:
קִסּוֹם. אידר"א בְּלַעַ"ז, וְהִיא נִדְלָה כְּגֶפֶן וְכִדְלַעַת:
פְּסוּלָה. לְפִי שֶׁאֵין מְסַכְּכִין בִּמְחֻבָּר:
וְאִם הָיָה הַסִּכּוּךְ הַרְבֵּה מֵהֶם. שֶׁהָיָה שָׁם סְכָךְ כָּשֵׁר הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַגֶּפֶן וְהַדְּלַעַת, כְּשֵׁרָה. וְהוּא שֶׁחֲבָטָן וְעֵרְבָן עִם הַסְּכָךְ כָּשֵׁר וְאֵין נִרְאִין בְּעַיִן, דִּסְכָךְ כָּשֵׁר רַבֶּה עֲלֵיהֶן וּמְבַטְּלָן כְּשֶׁהֵן מְעֹרָבִין:
אוֹ שֶׁקְּצָצָן. אַף לְאַחַר שֶׁסִּכֵּךְ בָּהֶן, כְּשֵׁרָה. וְהוּא שֶׁיְּנַעְנְעֵם לְאַחַר קְצִיצָה, דְּאִי לָאו הָכִי פְּסוּלָה, דְּאָמְרָה תּוֹרָה (דברים טז) חַג הַסֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה, וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי, כְּלוֹמַר כְּשֶׁתַּעֲשֶׂה תְּהֵא רָאוּי לְסֻכָּה, וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי בִּפְסוּל, שֶׁאֵין רָאוּי לְסֻכָּה וְאַתָּה מְתַקְּנָהּ, כִּי הָא דְּמַכְשַׁר לַהּ בִּקְצִיצָה וְלֹא הֲדַר סָתַר לַהּ. אֲבָל כְּשֶׁמְּנַעֲנֵעַ הָוֵי כְּסוֹתֵר וְחוֹזֵר וּמְסַכֵּךְ, שֶׁמַּגְבִּיהַּ כָּל אֶחָד לְבַד וּמַנִּיחוֹ וְחוֹזֵר וּמַגְבִּיהַּ אֶת חֲבֵרוֹ וּמַנִּיחוֹ:
כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כוּ'. לַאֲפוֹקֵי כְּלֵי עֵץ וּבִגְדֵי פִּשְׁתָּן וּמַחְצְלָאוֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁגִּדּוּלֵיהֶם מִן הָאָרֶץ אֵין מְסַכְּכִין בָּהֶן, הוֹאִיל וּמְקַבְּלִין טֻמְאָה:
וְגִדּוּלָיו מִן הָאָרֶץ וְכוּ'. דִּכְתִיב חַג הַסֻּכּוֹת [תַּעֲשֶׂה לְךָ בְּאָסְפְּךָ] מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ, בִּפְסֹלֶת גֹּרֶן וָיֶקֶב הַכָּתוּב מְדַבֵּר, כְּלוֹמַר מִן הַנִּשְׁאָר אַחַר שֶׁאָסַפְתָּ הַגֹּרֶן וְהַיֶּקֶב, כְּגוֹן קַשִּׁין וּזְמוֹרוֹת, מֵהֶם עֲשֵׂה סֻכָּה: