ברטנורא על משנה סוטה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה א
מְשׁוּחַ מִלְחָמָה. וְדִבֶּר אֶל הָעָם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. נֶאֱמַר כָּאן (דברים כ) וְדִבֵּר אֶל הָעָם, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות יט) מֹשֶׁה יְדַבֵּר, מַה לְּהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ:
לְכָל כּוֹשֵׁל. כָּל הַכּוֹשְׁלִים שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לָלֶכֶת בְּרַגְלֵיהֶן:
הֲגָפַת תְּרִיסִין. הַכָּאַת הַמָּגִנִּים זוֹ בְּזוֹ לְהַשְׁמִיעַ קוֹל וּלְאַיֵּם:
הַקַּלְגַּסִּין. מַקְלוֹת שֶׁרָאשֵׁיהֶן עֲקוּמִים וּמַכִּין בָּהֶם עַל גַּבֵּי אֲבָנִים וְהֵם מְנַתְּזִים עַל הָאוֹיְבִים:
שׁוֹבַךְ. שַׂר צָבָא הֲדַדְעֶזֶר בִּשְׁמוּאֵל (ב י):