ברטנורא על משנה סוטה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ו
בַּמְּדִינָה אוֹמֵר אוֹתָהּ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. שֶׁמַפְסִיקִין הַכֹּהֲנִים בֵּין פָּסוּק לְפָסוּק, וְעוֹנִים הַצִּבּוּר אָמֵן:
וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אֶחָת. לְפִי שֶׁאֵין עוֹנִים אָמֵן בַּמִּקְדָּשׁ וְאֵין כָּאן שׁוּם הֶפְסֵק:
כִּכְתָבוֹ. בְּיוּ"ד הֵ"א:
בְּכִנּוּיוֹ. בְּאַלֶ"ף דָּלֶ"ת. שֶׁאֵין מַזְכִּירִין הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ אֶלָּא בַּמִּקְדָּשׁ בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ) בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ, סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ, בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ, דְּהַיְנוּ בַּמִּקְדָּשׁ, שָׁם אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי:
כְּנֶגֶד כִּתְפֵיהֶן. מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, דִּכְתִיב וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם, וּכְתִיב (דברים יח) הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים, מָה הוּא בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, אַף בָּנָיו בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם כָּל הַיָּמִים:
וּבַמִּקְדָּשׁ. שֶׁמְּבָרְכִים אֶת הָעָם בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ וּשְׁכִינָה לְמַעְלָה מִקִּשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם, מַגְבִּיהִים יְדֵיהֶם לְמַעְלָה מֵרָאשֵׁיהֶם:
שֶׁאֵין מַגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ. מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁם כָּתוּב בּוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: