אור ברסלב
ברטנורא על משנה נזיר פרק ט › משנה ג

ברטנורא על משנה נזיר· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ט · משנה ג

משנה ב

הַמּוֹצֵא מֵת מִתְּחִלָּה. שֶׁלֹּא הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָיָה שָׁם קֶבֶר. וְהַיְנוּ דְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא הַמּוֹצֵא וְלֹא שֶׁהָיָה מָצוּי. וְעוֹד דָּיְקִינַן מִלִּישְׁנָא דְּמַתְנִיתִין מֵת וְלֹא שֶׁהָיָה הָרוּג:

מֻשְׁכָּב. וְלֹא שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב:

כְּדַרְכּוֹ. וְלֹא שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ מֻנָּח בֵּין יַרְכוֹתָיו. דְּכָל הָנֵי חָיְשִׁינַן לְהוּ שֶׁמָּא גוֹיִם הֵם, שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לִקְבֹּר מֵתֵיהֶן כָּךְ:

נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּפוּשָׂתוֹ. מֻתָּר לְפַנּוֹתוֹ מִשָּׁם וּלְקָבְרוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, וְצָרִיךְ שֶׁיִּטֹּל מִן הֶעָפָר שֶׁל הַקֶּבֶר עִמּוֹ כְּדֵי תְפִישָׂה, שֶׁהוּא כָּל הֶעָפָר תִּחוֹחַ שֶׁתַּחְתָּיו. וְחוֹפֵר בְּקַרְקַע בְּתוּלָה שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת. דִּכְתִיב (בראשית מז) וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִקְבֻרָתָם, שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִמִּצְרַיִם, אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, מֵעָפָר שֶׁל מִצְרַיִם טֹל עִמִּי:

מָצָא שְׁלֹשָׁה אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת עַד שְׁמֹנֶה. כְּלוֹמַר מִקֶּבֶר רִאשׁוֹן עַד שְׁלִישִׁי אֵין פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְלֹא יוֹתֵר מִשְּׁמֹנֶה:

הֲרֵי זוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. וְנִכָּר שֶׁלְּשֵׁם קְבוּרָה נְתָנוּם שָׁם, וְאָסוּר לְפַנּוֹתָם. וַאֲפִלּוּ מֵת אֶחָד אִם נִכָּר שֶׁלְּשֵׁם קְבוּרָה נָתוּן שָׁם אָסוּר לְפַנּוֹתוֹ. אֶלָּא שֶׁבְּאֶחָד אוֹ בִּשְׁנַיִם אָנוּ תוֹלִין שֶׁלֹּא נִקְבְּרוּ שָׁם אֶלָּא לְפִי שָׁעָה וְהָיָה דַּעְתָּם לְפַנּוֹתָם. אֲבָל בִּשְׁלֹשָׁה מוּכָח שֶׁזֶּה מָקוֹם מְיֻחָד לִקְבָרוֹת. וְאֹרֶךְ הַמְּעָרָה דַּרְכָּהּ לִהְיוֹת שֵׁשׁ וְרָחְבָּהּ אַרְבַּע וַאֲלַכְסוֹנָהּ עוֹדֵף שְׁתֵּי אַמּוֹת דְּהַיְנוּ שְׁמֹנֶה. לְהָכִי תְּנַן מֵאַרְבַּע עַד שְׁמֹנֶה. כִּמְלֹא מִטָּה וְקוֹבְרֶיהָ לֹא גָּרְסִינַן לַהּ הָכָא:

וּבוֹדֵק הֵימֶנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה. שֶׁהַמְּעָרָה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ, וְהֶחָצֵר שֶׁהַמְּעָרוֹת פְּתוּחִין לוֹ מִכָּאן וּמִכָּאן שֵׁשׁ עַל שֵׁשׁ, דְּהָכִי סְבִירָא לְהוּ לְרַבָּנָן בְּפֶרֶק הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת [קב:], נִמְצָא אֹרֶךְ שְׁתֵּי מְעָרוֹת וְחָצֵר שֶׁבֵּינֵיהֶן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמּוֹת. וּלְפִי שֶׁפְּעָמִים בּוֹדֵק מְעָרָה אַחַת בַּאֲלַכְסוֹנָהּ וְהָאֲלַכְסוֹן שֶׁל מְעָרָה אַחַת עוֹדֵף שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּקֵרוּב, נִמְצְאוּ עֶשְׂרִים אַמּוֹת, שְׁמֹנֶה דִּמְעָרָה רִאשׁוֹנָה בַּאֲלַכְסוֹנָהּ, וְשֵׁשׁ דְּחָצֵר שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַמְּעָרוֹת, וְשֵׁשׁ דִּמְעָרָה שְׁנִיָּה, דְּחַד אֲלַכְסוֹן אָמְרִינַן, תְּרֵי אֲלַכְסוֹנִי לֹא אָמְרִינַן, וְהַיְנוּ דְקָתָנֵי עֶשְׂרִים. וְעוֹד צָרִיךְ לִבְדֹּק מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה עֶשְׂרִים אַמָּה, דְּהַיְנוּ אַרְבָּעִים אַמָּה, דְּשֶׁמָּא זוֹ הִיא מְעָרָה שֶׁבְּמִזְרַח הֶחָצֵר וְיֵשׁ עֲדַיִן אַחֶרֶת כְּנֶגְדָּהּ בְּמַעֲרַב הֶחָצֵר. אִי נַמִּי זוֹ הִיא שֶׁבְּמַעֲרַב הֶחָצֵר וְיֵשׁ עֲדַיִן אַחֶרֶת בְּמִזְרַח הֶחָצֵר:

מָצָא אֶחָד בְּסוֹף עֶשְׂרִים בּוֹדֵק הֵימֶנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה. דְּמִי יֵימַר דְּמִבֵּית הַקְּבָרוֹת הַוְיָא הַהִיא מְעָרָה, שֶׁמָּא קֶבֶר אַחֵר הוּא וְחָצֵר אַחֶרֶת שֶׁל אָדָם אַחֵר, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת גַּם לְשָׁם כָּל בְּדִיקוֹת דִּלְעֵיל, דִּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ שָׁם קֶבֶר כְּמוֹ כֵן יֵשׁ אֲחֵרִים:

שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. שֶׁזּוֹ הַשָּׂדֶה עֲשׂוּיָה לִקְבָרִים וְהָיוּ בָּהּ גַּם מְעָרוֹת אֲחֵרוֹת. וּמִשּׁוּם רַגְלַיִם לַדָּבָר תָּנֵי כָּל הָנֵי מִשְׁנָיוֹת הָכָא:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה נזיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה