ברטנורא על משנה נזיר· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה י
וְנִמְצָא פָסוּל. כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמוֹ, אוֹ יָצָא אוֹ נִטְמָא:
תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה. הוֹאִיל וְנִפְסַל הַזֶּבַח שֶׁגִּלַּח עָלָיו, הֲוָה לֵיהּ כְּגִלְּחוּהוּ לִסְטִים דְּאָמְרִינַן לְעֵיל לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סוֹתֵר שִׁבְעָה יָמִים וּלְרַבָּנָן סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם:
וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. שְׁאָר הַזְּבָחִים שֶׁהִקְרִיב אַחַר תִּגְלַחְתּוֹ הַפְּסוּלָה, לֹא עָלוּ לוֹ, דְּכֵיוָן דְּצָרִיךְ לִסְתֹּר עַד שֶׁיִּגְדַּל שְׂעָרוֹ, הָוֵי כְאִלּוּ הִקְרִיבָן קֹדֶם זְמַנָּם:
עַל הַחַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. הַיְנוּ עַל הַזֶּבַח וְנִמְצָא פָּסוּל, דְּחַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה. וְאַיְדֵי דְבָעֵי לְמִתְנֵי עַל הָעוֹלָה וְעַל הַשְּׁלָמִים פְּלֻגְתָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנָן, תָּנָא נַמִּי עַל הַחַטָּאת:
עַל הָעוֹלָה וְעַל הַשְּׁלָמִים שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְכוּ' תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה. דְּהוֹאִיל וְלֹא עָלוּ לְשֵׁם חוֹבַת שַׁלְמֵי נָזִיר וְעוֹלַת נָזִיר, הָוֵי לֵיהּ כִּמְגַלֵּחַ עַל עוֹלַת נְדָבָה וְשַׁלְמֵי נְדָבָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר דְּאִם גִּלַּח עַל עוֹלַת נְדָבָה וְשַׁלְמֵי נְדָבָה יָצָא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
אִם גִּלַּח עַל שְׁלָשְׁתָּן. אַחַר שֶׁהִקְרִיבוּ שְׁלָשְׁתָּן:
וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן כָּשֵׁר. וְהַשְּׁאָר פְּסוּלִים:
תִּגְלַחְתּוֹ כְשֵׁרָה. לְדִבְרֵי הַכֹּל. דְּהָא תְּנַן וְאִם גִּלַּח עַל אֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּן יָצָא: