ברטנורא על משנה נזיר· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ה
הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה אִישׁ פְּלוֹנִי. אִם זֶה הַהוֹלֵךְ לְנֶגְדִּי הוּא אִישׁ פְּלוֹנִי הֲרֵינִי נָזִיר, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר אִם אֵין זֶה אִישׁ פְּלוֹנִי הֲרֵינִי נָזִיר:
כֻּלָּם נְזִירִים. וַאֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁלֹּא נִתְקַיְּמוּ דִבְרֵיהֶם. דְּכִי הֵיכִי דְהֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת הָוֵי הֶקְדֵּשׁ, הָכִי נַמִּי נְזִירוּת בְּטָעוּת הַוְיָא נְזִירוּת:
רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אֵין אֶחָד מֵהֶם נָזִיר. דְּסָבַר רַבִּי טַרְפוֹן אֵין נְזִירוּת אֶלָּא לְהַפְלָאָה, כְּלוֹמַר שֶׁיְּהֵא בָּרוּר וְיָדוּעַ לוֹ בִּשְׁעַת נִדְרוֹ שֶׁיְּהֵא נָזִיר, וְכָל הָנֵי לֹא הָיָה יָדוּעַ לוֹ בִּשְׁעַת נִדְרוֹ שֶׁיִּהְיֶה כִדְבָרָיו. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי טַרְפוֹן: