ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ט
שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הַפֶּסַח אִם הוֹלֶכֶת אַתְּ לְבֵית אָבִיךְ עַד הֶחָג. מִי שֶׁהָיָה עוֹמֵד אַחַר הֶחָג וְאָסַר הֲנָאָתוֹ עָלֶיהָ עַד הַפֶּסַח אִם תֵּלֵךְ לְבֵית אָבִיהָ עַד הֶחָג:
לְאַחַר הַפֶּסַח בְּלֹא יַחֵל דְּבָרוֹ. כְּלוֹמַר, אִם הָלְכָה לְאַחַר הַפֶּסַח, עוֹבֶרֶת בְּבַל יַחֵל לְמַפְרֵעַ עַל מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית מִמֶּנּוּ קֹדֶם הַפֶּסַח: