ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ה
דַּרְגָּשׁ. מִטָּה קְטַנָּה שֶׁנּוֹתְנִין אוֹתָהּ לִפְנֵי מִטָּה גְּדוֹלָה, וּמִמֶּנָּה עוֹלִין לַמִּטָּה הַגְּדוֹלָה:
לִתְחוּמָהּ שֶׁל עִיר. אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ סְבִיבוֹתֶיהָ:
עִבּוּרָהּ שֶׁל עִיר. הַבָּתִּים הַיּוֹצְאִים מִמֶּנָּה בְּתוֹךְ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם. כְּאִשָּׁה מְעֻבֶּרֶת שֶׁכְּרֵסָהּ בּוֹלֵט לַחוּץ:
הָאֲגַף. [מְקוֹם] נְעִילַת הַדֶּלֶת. וְדֻגְמָתוֹ, יָגִיפוּ הַדְּלָתוֹת, בְּסֵפֶר (עזרא) [נְחֶמְיָה ז] וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר בְּכֻלָּהּ מַתְנִיתִין: