ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה י
אִסְפַּרְגּוֹס. מִין כְּרוּב הוּא, אֶלָּא שֶׁאֵין כְּרוּב נִקְרָא בְּשֵׁם אִסְפַּרְגּוֹס. פֵּרוּשׁ אַחֵר, אִסְפַּרְגּוֹס, הַמַּיִם שֶׁשָּׁלְקוּ בָּהֶם הַכְּרוּב:
מִן הַגְּרִיסִין אָסוּר בַּמִּקְפָּה. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם נְתוּנִים לְתוֹךְ הַמִּקְפָּה עֲדַיִן שֵׁם גְּרִיסִין עֲלֵיהֶם:
וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. דְּקָסָבַר מִקְפָּה שֶׁל גְּרִיסִין מִקְּרוּ, גְּרִיסִין גְּרֵידָא לֹא מִקְּרוּ:
מִקְפָּה. תַּבְשִׁיל עָב שֶׁל קִטְנִית אוֹ שֶׁל צִיקֵי קְדֵרָה:
הַנּוֹדֵר מִן הַמִּקְפָּה אָסוּר בְּשׁוּם. רְגִילִים הָיוּ לָתֵת שׁוּם בְּכָל מִקְפָּה כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן טַעַם, וְהַשּׁוּם הוּא הַמִּקְפָּה:
אָסוּר בַּאֲשִׁישִׁין. פְּסֹלֶת שֶׁל עֲדָשִׁים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בִּתְלָתָא בָּבֵי דְּמַתְנִיתִין:
חִטָּה חִטִּים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם. חִטָּה מַשְׁמַע פַּת אֲפוּיָה, חִטִּים מַשְׁמַע לָכוֹס: