ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ד
דָּג דָּגִים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם. לֹא דָג וְלֹא דָגִים וְהַכֹּל בַּמַּשְׁמָע:
טְפֵלִין. מִבְּלִי מֶלַח:
בְּטָרִית טְרוּפָה. דָּג שֶׁחוֹתְכִים אוֹתוֹ חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת וּמוֹכְרִים אוֹתוֹ, וְיֵשׁ לוֹ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאֵינוֹ בִּכְלַל דָּג וְדָגִים:
צִיר. מַיִם הַיּוֹצְאִים מִן הַדָּגִים הַמְּלוּחִים:
וּמֻרְיָס. שֻׁמָּן הַיּוֹצֵא מִדָּגִים מְלוּחִים:
צַחֲנָה. תַּעֲרֹבֶת מִינֵי דָגִים טְרוּפִים נִקְרָאִים צַחֲנָה. וְדֻגְמָתוֹ בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה [דַּף מ.] הַהִיא אַרְבָּא דְּצַחַנְתָּא:
וּמֻתָּר בְּצִיר וּבְמֻרְיָס. הוֹאִיל וְאֵין עִקַּר מַמָּשׁוּת הַדָּג מֻבְלָע בָּהֶם:
הַנּוֹדֵר מִטָּרִית טְרוּפָה אָסוּר בְּצִיר וּבְמֻרְיָס. דְּכֵיוָן דְּהִזְכִּיר טְרוּפָה, מִכָּל דָּבָר שֶׁמְּעֹרָב בּוֹ מִין דָּג מַשְׁמַע: