ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה א
הַנּוֹדֵר מִן הַמְבֻשָּׁל. שֶׁאָמַר קוֹנָם מְבֻשָּׁל עָלַי:
מֻתָּר בַּצָּלִי וּבַשָּׁלוּק. כָּל שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל יוֹתֵר מִבִּשּׁוּלוֹ הָרָאוּי נִקְרָא שָׁלוּק:
מַעֲשֵׂה קְדֵרָה רַךְ. שֶׁנֶּאֱכַל עִם הַפַּת:
עָבֶה. שֶׁנֶּאֱכַל בְּלֹא פַּת:
בֵּיצַת טְרָמִיטָא. מְבֻשֶּׁלֶת בְּמַיִם חַמִּים וּמְשַׁמְּרִים אוֹתָהּ שֶׁלֹּא תִּקְפֶּה:
וּבִדְלַעַת הָרְמוּצָה. דְּלַעַת שֶׁטּוֹמְנִים אוֹתָהּ בָּרֶמֶץ, הוּא אֵפֶר חַם, וּמִתְמַתֵּק בְּכָךְ: