ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה יא
מֻתָּר בְּיִשְׂרָאֵל. שֶׁיָּצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ:
וְאָסוּר בְּעוֹבְדֵי כוֹכָבִים. וַאֲפִלּוּ בְּאוֹתָם שֶׁהֵם מִזֶּרַע אַבְרָהָם:
אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל. וְגֵרִים נַמִּי בִּכְלַל זֶרַע אַבְרָהָם נִינְהוּ, דִּכְתִיב (בראשית יז) כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ:
וּמֻתָּר בְּעוֹבְדֵי כוֹכָבִים. וַאֲפִלּוּ בְאוֹתָם שֶׁהֵם מִזֶּרַע אַבְרָהָם, דְּלֹא אִקְּרוּ זֶרַע אַבְרָהָם אֶלָּא בְּנֵי יַעֲקֹב בִּלְבַד, דִּכְתִיב (שם כא) כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע, בְּיִצְחָק וְלֹא כָּל יִצְחָק:
שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְיִשְׂרָאֵל. מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל:
שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נֶהֱנִים לִי. מִשֶּׁלִּי:
וּמוֹכֵר בְּיוֹתֵר, אִם שׁוֹמְעִין לוֹ. גָּרְסִינַן. כְּלוֹמַר יִמְכֹּר הַדָּבָר בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי שָׁוְיוֹ אִם יִרְצֶה חֲבֵרוֹ לִשְׁמֹעַ לוֹ, וְלִקְנוֹת מִמֶּנּוּ הַחֵפֶץ בְּיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁשָּׁוֶה:
לָעֲרֵלִים. דַּעְתּוֹ עַל מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בִּבְרִית מִילָה:
לַמּוּלִים. הַמַּאֲמִינִים בִּבְרִית מִילָה:
מֻתָּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל. כְּגוֹן מִי שֶׁמֵּתוּ אֶחָיו מֵחֲמַת מִילָה:
וְאָסוּר בְּמוּלֵי אֻמּוֹת. כְּגוֹן עֲרָבִי מָהוּל וְגִבְעוֹנִי מָהוּל:
שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת. נֶאֶמְרוּ בְּפָרָשַׁת מִילָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְאַבְרָהָם:
שֶׁהִיא דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. דִּכְתִיב (ויקרא יב) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת:
שֶׁהִיא דּוֹחָה אֶת הַנְּגָעִים. דְּדָרְשִׁינַן יִמּוֹל, וַאֲפִלּוּ בִּמְקוֹם בַּהֶרֶת, וְאֵין כָּאן מִשּׁוּם קוֹצֵץ בַּהַרְתּוֹ שֶׁהוּא בְּלָאו דְּהִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת (דברים כד):