ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ד
וּפֵרוּשָׁם לְהָקֵל. אַף עַל גַּב דִּכְשֶׁפֵּרֵשׁ דְּבָרָיו אָזְלִינַן בָּתַר פֵּרוּשׁוֹ, כִּי סָתַם וְלֹא פֵּרֵשׁ אָזְלִינַן לְהַחְמִיר, דִּסְתָם נוֹדֵר דַּעְתּוֹ לְאִסּוּר:
כְּבָשָׂר מָלִיחַ. הַיְנוּ קָרְבָּן, דִּכְתִיב (ויקרא ב) עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח:
כְּחֵרֶם שֶׁל כֹּהֲנִים מֻתָּר. אַף עַל גַּב דְּחֶרְמֵי כֹהֲנִים מוֹעֲלִים בָּהֶם עַד שֶׁיָּבֹאוּ לִידֵי כֹהֲנִים וְהָוֵי דָבָר הַנָּדוּר, מִכָּל מָקוֹם סְתַם חֶרְמֵי כֹהֲנִים מַשְׁמַע שֶׁכְּבָר בָּאוּ לְיַד כֹּהֵן:
אִם כְּמַעֲשַׂר בְּהֵמָה אָסוּר. דַּהֲוֵי דָּבָר הַנָּדוּר, שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּישׁוֹ, וְאֵין מַעֲשַׂר בְּהֵמָה אוֹסֵר הַדִּיר כְּמוֹ שֶׁמַּעֲשַׂר דָּגָן אוֹסֵר הַגֹּרֶן:
שֶׁאֵין אַנְשֵׁי גָלִיל מַכִּירִין תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. לְפִי שֶׁהָיוּ רְחוֹקִים מִירוּשָׁלַיִם:
שֶׁאֵין אַנְשֵׁי גָלִיל מַכִּירִין חֶרְמֵי כֹהֲנִים. וְכָל מַה שֶּׁהָיוּ מַחְרִימִין הָיוּ מַפְרִישִׁין לְבֶדֶק הַבַּיִת. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: