ברטנורא על משנה נדרים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה א
וְאֵלּוּ מֻתָּרִין. חֻלִּין שֶׁאֹכַל לָךְ. לְסִימָן בְּעָלְמָא נַקְטֵיהּ, כְּשֵׁם שֶׁחֻלִּין שֶׁאֹכַל לָךְ אֵין צָרִיךְ שְׁאֵלָה לֶחָכָם, כָּךְ כָּל הָנֵי דְּאָמְרִינַן בְּמַתְנִיתִין בְּרֵישָׁא אֵין צְרִיכִין שְׁאֵלַת חָכָם:
כְּעוֹרוֹת לְבוּבִין. הָיוּ נוֹקְבִים הַבְּהֵמָה מֵחַיִּים כְּנֶגֶד הַלֵּב וּמוֹצִיאִין הַלֵּב וּמַקְרִיבִין אוֹתוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְתִקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה אָסוּר בַּהֲנָאָה:
כְּחַלַּת אַהֲרֹן. שֶׁהָיָה רִאשׁוֹן לַכֹּהֲנִים. וְלֹא הָוֵי דָּבָר הַנָּדוּר, שֶׁאֵין חַלָּה וּתְרוּמָה בָּאִין בְּנֶדֶר וּנְדָבָה:
הֲרֵי זֶה מֻתָּר. דְּאָמַר קְרָא (במדבר ל) אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר, עַד שֶׁיִּדֹּר בְּדָבָר הַנָּדוּר. וְחַטָּאת שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לָךְ דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּאָסוּר וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ דָּבָר הַנָּדוּר, הָוֵי טַעֲמָא, דְּאֶפְשָׁר שֶׁיָּבִיא חַטָּאת עַל יְדֵי נֶדֶר, כְּגוֹן שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר וּמִתְחַיֵּב לְהָבִיא חַטָּאת:
הֲרֵי אַתְּ עָלַי כְּאִמָּא. אַף עַל גַּב דְּלָאו דָּבָר הַנָּדוּר הוּא, חָמוּר מִכָּל הָנֵי דִּלְעֵיל, דְּצָרִיךְ הֶתֵּרָא מִדְּרַבָּנָן אִם הוּא עַם הָאָרֶץ:
פּוֹתְחִין לוֹ פֶתַח מִמָּקוֹם אַחֵר. כְּלוֹמַר מְבַקְּשִׁים לוֹ פֶּתַח וְטַעַם לַחֲרָטָתוֹ. וְלֹא סַגִּי בִכְדּוֹ תָּהִית אוֹ לִבָּךְ עֲלָךְ. וְכָל זֶה שֶׁלֹּא יָקֵל רֹאשׁוֹ וְלֹא יַרְגִּיל לֶאֱסֹר אִשְׁתּוֹ עָלָיו:
קוֹנָם שֶׁאֵינִי יָשֵׁן כוּ'. הֲרֵי זֶה בְּבַל יַחֵל מִדְּרַבָּנָן. אֲבָל מִן הַתּוֹרָה אֵין הַנֶּדֶר חָל, דִּנְדָרִים אֵין חָלִים אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ:
קוֹנָם שֶׁאֵינִי מְשַׁמְּשֵׁךְ. בַּגְּמָרָא מַקְשֶׁה, וְהָא מְשֻׁעְבָּד לָהּ וְהֵיאַךְ יָכוֹל לְהַפְקִיעַ שִׁעְבּוּדָהּ בְּנִדְרוֹ, וְהָא הָוֵי כְאוֹסֵר פֵּרוֹת חֲבֵרוֹ עַל חֲבֵרוֹ. וּמְשָׁנֵי, כְּגוֹן דְּאָמַר הֲנָאַת תַּשְׁמִישֵׁךְ עָלַי קוֹנָם, שֶׁאָסַר הַהֲנָאָה עָלָיו, וְאֵין מַאֲכִילִין לוֹ לָאָדָם דָּבָר הָאָסוּר לוֹ:
שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי יָשֵׁן וְכוּ'. אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, דִּשְׁבוּעוֹת חָלִין בֵּין עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ בֵּין עַל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. וְאִם נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִישַׁן שְׁלֹשָׁה יָמִים רְצוּפִין לַיְלָה וָיוֹם, לוֹקֶה וְיִישַׁן מִיָּד, מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁבַּע עַל דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַיְּמוֹ: