ברטנורא על משנה נדה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ו
כֹּל שֶׁחַיָּב בַּפֵּאָה חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת. דְּגַבֵּי פֵּאָה תְּנַן, כְּלָל אָמְרוּ בְּפֵאָה, כָּל שֶׁהוּא אֹכֶל וְנִשְׁמָר וְגִדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ וּמַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם וּלְקִיטָתוֹ כְּאַחַת, חַיָּב בְּפֵאָה. וְאִלּוּ גַּבֵּי מַעֲשֵׂר תְּנַן, כָּל שֶׁהוּא אֹכֶל וְנִשְׁמָר וְגִדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ חַיָּב בְּמַעֲשֵׂר. וּמַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם וּלְקִיטָתוֹ כְּאַחַת לֹא קָתָנֵי. נִמְצָא יָרָק שֶׁאֵין מַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם, וּתְאֵנָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם שֶׁאֵין לְקִיטָתָם כְּאַחַת, חַיָּבִין בַּמַּעַשְׂרוֹת וּפְטוּרִים מִן הַפֵּאָה: