ברטנורא על משנה נדה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה א
בָּא סִימָן הַתַּחְתּוֹן. שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שֶׁהוּא סִימָן נַעֲרוּת:
עַד שֶׁלֹּא בָא הָעֶלְיוֹן. סִימָן שֶׁל דַּדִּין, וְהוּא בֹּחַל:
אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת. מִשּׁוּם דִּגְדוֹלָה הִיא. שֶׁהַשְּׂעָרוֹת סִימָן מֻבְהָק, וַעֲלַיְהוּ סָמְכִינַן:
אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר. לְרַבָּנָן לָבֹא סִימָן הָעֶלְיוֹן בְּלֹא הַתַּחְתּוֹן. וּמִכִּי אֲתָא סִימָן הָעֶלְיוֹן, אַף עַל גַּב דְּבָדְקוּ וְלֹא אַשְׁכְּחוּ תַּחְתּוֹן, מֵימַר אָמְרִינַן סִימָן הַתַּחְתּוֹן וַדַּאי אֲתָא אֶלָּא שֶׁנָּשַׁר, מִכָּל מָקוֹם לְרַבִּי מֵאִיר לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. דְּרַבִּי מֵאִיר סְבִירָא לֵיהּ אֶפְשָׁר לָבֹא סִימָן עֶלְיוֹן בְּלֹא תַּחְתּוֹן, וַאֲנַן אַתַּחְתּוֹן סָמְכִינַן, הִלְכָּךְ עֲדַיִן קְטַנָּה הִיא וְלֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. וְרַבִּי מֵאִיר לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר קָטָן וּקְטַנָּה לֹא חוֹלְצִין וְלֹא מִתְיַבְּמִין. קָטָן, שֶׁמָּא יִמָּצֵא סָרִיס. וּקְטַנָּה, שֶׁמָּא תִּמָּצֵא אַיְלוֹנִית:
אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת. וַאֲפִלּוּ הִיא קְטַנָּה מִתְיַבֶּמֶת לְרַבָּנָן, דְּלֹא חָיְשֵׁי לְמִעוּטָא שֶׁמָּא תִּמָּצֵא אַיְלוֹנִית, דְּרֹב נָשִׁים אֵינָן אַיְלוֹנִיּוֹת. מִיהוּ לַחֲלִיצָה בָּעִינַן שֶׁתְּהֵא גְּדוֹלָה אֲפִלּוּ לְרַבָּנָן, דְּאִישׁ כְּתִיב בַּפָּרָשָׁה [דְּבָרִים כה], וּמַקְּשִׁינַן אִשָּׁה לְאִישׁ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ אֶפְשָׁר לַתַּחְתּוֹן לָבֹא וְכוּ'. אַף עַל גַּב דְּתָנָא לֵיהּ בְּרֵישָׁא הָדַר תַּנְיָא זִמְנָא אַחֲרִיתִי, מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִסְמַךְ לֵיהּ כַּיּוֹצֵא בּוֹ וְכוּ' דְּדָמֵי לֵיהּ: