ברטנורא על משנה נדה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ט
וְהִיא אַיְלוֹנִית. כְּלוֹמַר וְצָרִיךְ שֶׁיֵּרָאוּ בָּהּ נַמִּי סִימָנֵי אַיְלוֹנִית. שֶׁאִם לֹא נִרְאוּ בָּהּ סִימָנֵי אַיְלוֹנִית, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בַּת עֶשְׂרִים וְלֹא הֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, עֲדַיִן קְטַנָּה הִיא, עַד שֶׁתִּהְיֶה בַּת שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד. וְאִם לֹא הֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת אָז, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִרְאוּ בָּהּ סִימָנֵי אַיְלוֹנִית, הֲרֵי זוֹ אַיְלוֹנִית. וְסִימָנֵי אַיְלוֹנִית פֵּרַשְׁנוּ [רֵישׁ] פֶּרֶק קַמָּא דִּיבָמוֹת:
לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. וּמֻתֶּרֶת לִנָּשֵׂא לַשּׁוּק. דְּרַחֲמָנָא פַּטְרַהּ, דִּכְתִיב (דברים כה) וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד, פְּרָט לְאַיְלוֹנִית, שֶׁאֵינָהּ יוֹלֶדֶת:
וְהוּא סָרִיס. כְּלוֹמַר שֶׁנִּרְאוּ בּוֹ סִימָנֵי סָרִיס. דְּאִי לֹא נִרְאוּ בּוֹ סִימָנֵי סָרִיס, עֲדַיִן הוּא קָטָן עַד שֶׁיִּהְיֶה בֶּן שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, דְּאָז אֲפִלּוּ לֹא נִרְאוּ בּוֹ סִימָנֵי סָרִיס, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא סָרִיס, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. וְסָרִיס לָאו בַּר חֲלִיצָה [וְיִבּוּם] הוּא, דִּכְתִיב (שם) לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל, וְהַאי לָאו בַּר הָכִי הוּא:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַזָּכָר כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. בֶּן עֶשְׂרִים, אִם נִרְאוּ בּוֹ סִימָנֵי סָרִיס, הֲרֵי זֶה סָרִיס:
וְהַנְּקֵבָה. בַּת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, אִם נִרְאוּ בָּהּ סִימָנֵי אַיְלוֹנִית, הֲרֵי זוֹ אַיְלוֹנִית כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: