אור ברסלב
ברטנורא על משנה נדה פרק א › משנה א

ברטנורא על משנה נדה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק א · משנה א

פרק א

שַׁמַּאי אוֹמֵר כָּל הַנָּשִׁים דַּיָּן שְׁעָתָן. מִשּׁוּם דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַרְבַּע נָשִׁים דַּיָּן שְׁעָתָן, תָּנֵי נַמִּי שַׁמַּאי אוֹמֵר כָּל הַנָּשִׁים, לַאֲפוֹקֵי מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:

דַּיָּן שְׁעָתָן. נָשִׁים הָרוֹאוֹת דָּם דַּיָּן שְׁעָתָן לְטַמֵּא טָהֳרוֹת שֶׁנָּגְעוּ בָּהֶן מִשְּׁעַת רְאִיָּתָן וָאֵילָךְ, וְלֹא אָמְרִינַן מִקַּמֵּי הָכִי נַמִּי הָיָה דָּם וְכָתְלֵי בֵּית הָרֶחֶם הֶעֱמִידוּהוּ וְהָיְתָה טְמֵאָה מִקֹּדֶם. דְּכָל הַנָּשִׁים מְטַמְּאוֹת בַּבַּיִת הַחִיצוֹן וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא הַדָּם לַחוּץ, דִּכְתִיב (ויקרא טו) דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בַּבָּשָׂר וְלֹא יָצָא לַחוּץ, טְמֵאָה. וְטַעֲמָא דְּשַׁמַּאי דְּלֹא חָיֵשׁ דִּלְמָא מִקַּמֵּי הָכִי הֲוָה דָּם, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, לִבּוֹ שֶׁל אָדָם נוֹקְפוֹ תָּמִיד בִּשְׁעַת בִּיאָה וּפוֹרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ וְנִמְצֵאתָ מְבַטֵּל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה:

מִפְּקִידָה לִפְקִידָה. בָּדְקָה הַיּוֹם וּמָצְאָה טְהוֹרָה, וּבָדְקָה לְסוֹף שָׁבוּעַ וּמָצְאָה טְמֵאָה, חוֹשְׁשִׁין לְמַגָּעָהּ מִבְּדִיקָה רִאשׁוֹנָה וָאֵילָךְ, שֶׁמָּא עִם סִלּוּק יָדֶיהָ רָאֲתָה וְכָתְלֵי בֵּית הָרֶחֶם הֶעֱמִידוּהוּ. וּלְבִטּוּל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה לֹא חָיְשִׁינַן, דְּדַוְקָא לְטָהֳרוֹת הוּא דִּמְטַמִּינַן לְהוּ מִפְּקִידָה לִפְקִידָה, וְלֹא לְבַעְלָהּ. וְשַׁמַּאי אוֹמֵר, לְטָהֳרוֹת נַמִּי לֹא מְטַמִּינַן, דְּאִם כֵּן לִבּוֹ נוֹקְפוֹ וּפוֹרֵשׁ נַמִּי מִתַּשְׁמִישׁ:

לֹא כְדִבְרֵי זֶה. שַׁמַּאי דְּמֵקֵל טְפֵי וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה סְיָג לִדְבָרָיו:

וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה. הִלֵּל דְּמַחְמִיר יוֹתֵר מִדַּאי. דְּוַדַּאי כֻּלֵּי הַאי יָמִים רַבִּים לֹא מוֹקְמִי כָּתְלֵי בֵּית הָרֶחֶם דָּם:

מֵעֵת לְעֵת מְמַעֵט עַל יַד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה. שְׁנֵי זְמַנִּים הֻזְכְּרוּ בְּאִשָּׁה לְטַמֵּא טָהֳרוֹת לְמַפְרֵעַ, וְהַלֵּךְ אַחַר הַקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶן. אִם מִפְּקִידָה לִפְקִידָה יוֹתֵר עַל מֵעֵת לְעֵת, הַלֵּךְ אַחַר מֵעֵת לְעֵת וְלֹא תְּטַמֵּא אֶלָּא טָהֳרוֹת שֶׁנָּגְעָה מֵאֶתְמוֹל בַּשָּׁעָה הַזֹּאת. וְאִם מֵעֵת לְעֵת יוֹתֵר עַל מִפְּקִידָה לִפְקִידָה, כְּגוֹן שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ שַׁחֲרִית וּמָצְאָה טְהוֹרָה וְעַרְבִית מָצְאָה טְמֵאָה, לֹא מְטַמְּאִינַן אֶלָּא הָנָךְ טָהֳרוֹת דְּמִבְּדִיקַת שַׁחֲרִית וָאֵילָךְ. וְטַעֲמַיְהוּ דְּרַבָּנָן, לְפִי שֶׁחֲכָמִים תִּקְּנוּ לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ בּוֹדְקוֹת שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, שַׁחֲרִית לְהַכְשִׁיר טָהֳרוֹת שֶׁל לַיְלָה, וְעַרְבִית לְהַכְשִׁיר טָהֳרוֹת שֶׁל יוֹם. וְאִם בָּדְקָה שַׁחֲרִית וּמָצְאָה טְהוֹרָה, עַרְבִית וּמָצְאָה טְמֵאָה, הִפְסִידָה טָהֳרוֹת שֶׁל יוֹם, וְזוֹ שֶׁיָּשְׁבָה יָמִים רַבִּים וְלֹא בָּדְקָה כְּתַקָּנַת חֲכָמִים, הִפְסִידָה עוֹנָה אַחַת יְתֵרָה, מִשּׁוּם קְנָס. וּכְדֵי לְהַשְׁווֹת מִדּוֹתֵיהֶם שֶׁל חֲכָמִים שֶׁלֹּא תַּחֲלֹק בֵּין הֵיכָא דְּבָדְקָה שַׁחֲרִית לְהֵיכָא דְּבָדְקָה בַּצָהֳרָיִם, לֹא רָצוּ לְחַלֵּק וּלְמַעֵט וּלְהוֹסִיף בַּזְּמַן, וְנָתְנוּ זְמַן קָבוּעַ מֵעֵת לְעֵת, שֶׁלֹּא לִתֵּן דִּבְרֵיהֶם לְשִׁעוּרִין. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

עַל יַד. אַחַר. כְּמוֹ וְעַל יָדוֹ הֶחֱזִיק, שֶׁהוּא כְּמוֹ וְאַחֲרָיו, בְּסֵפֶר עֶזְרָא [נְחֶמְיָה ג]:

וֶסֶת. קָבוּעַ, שֶׁנִּקְבַּע לָהּ זְמַן הָאֹרַח שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וּבָדְקָה בִּשְׁעַת וֶסְתָּהּ וּמָצְאָה טְמֵאָה:

דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. וְלֹא חָיְשִׁינַן דִּלְמָא מִקַּמֵּי הָכִי הֲוָה, דְּוַדַּאי אֹרַח בִּזְמַנּוֹ בָּא:

וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעִדִּים. שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ בְּעִדִּים, דְּהַיְנוּ בְּסָדִין, קֹדֶם תַּשְׁמִישׁ וּלְאַחַר תַּשְׁמִישׁ:

הֲרֵי זוֹ כִפְקִידָה. בַּגְּמָרָא מוֹקֵי לְמַתְנִיתִין דְּתַרְתֵּי קָתָנֵי וְהָכִי קָאָמַר, וּמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעִדִּים כְּלוֹמַר מִצְוָה עַל אִשָּׁה שֶׁתְּשַׁמֵּשׁ בִּשְׁנֵי עִדִּים, אֶחָד לִפְנֵי תַּשְׁמִישׁ וְאֶחָד לְאַחַר תַּשְׁמִישׁ. וַהֲרֵי זוֹ כִּפְקִידָה, הָעֵד שֶׁל אַחַר תַּשְׁמִישׁ הֲרֵי הוּא כִּפְקִידָה. וּמְמַעֶטֶת עַל יַד מֵעֵת לְעֵת וְעַל יַד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה, דְּמַהוּ דְתֵימָא שֶׁמָּא תִּרְאֶה טִפַּת דָּם כְּחַרְדָּל וּתְחַפֶּנָּה שִׁכְבַת זֶרַע וְלֹא לֶהֱוֵי כִּפְקִידָה, קָמַשְׁמַע לָן. וְאִם שִׁמְּשָׁה בַּצָהֳרַיִם בְּעִדִּים, וּבָדְקָה אַחֲרֵי כֵן בָּעֶרֶב וּמָצְאָה טְמֵאָה, לֹא מְטַמְּאִינַן טָהֳרוֹת דְּמִבְּדִיקַת שַׁחֲרִית עַד תַּשְׁמִישׁ, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ בָּדְקָה וּמָצְאָה טְהוֹרָה. וְאַף עַל גַּב דִּבְדִיקָה שֶׁקֹּדֶם תַּשְׁמִישׁ לָא חֲשִׁיבָא בְּדִיקָה מְעַלְּיָתָא, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהִיא בְּהוּלָה לְשַׁמֵּשׁ אֵינָהּ מַכְנֶסֶת הָעֵד לַחוֹרִים וְלַסְּדָקִין, בְּדִיקָה בָּעֵד שֶׁלְאַחַר תַּשְׁמִישׁ בְּדִיקָה מְעַלְּיָתָא הִיא וַחֲשִׁיבָא כִּפְקִידָה כְּדַאֲמַרַן:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה נדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה