ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יד · משנה א
כֵּיצַד מְטַהֲרִין. פְיָלִי. מִזְרָק. הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן (עמוס ו) מְתַרְגְּמִינַן דְּשָׁתַיִן בִּפְיָלֵי חֲמַר:
חֲדָשָׁה. דִּכְתִיב (ויקרא יד) אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם, מַקִּישׁ כְּלִי לְמַיִם, מַה מַּיִם שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בָהֶן מְלָאכָה, אַף כְּלִי שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בוֹ מְלָאכָה:
רְבִיעִית. מִשּׁוּם דִּכְתִיב (שם) בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה וּבַמַּיִם הַחַיִּים, מַיִם חַיִּים שֶׁדַּם הַצִּפּוֹר נִכָּר בָּהֶן. וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים רְבִיעִית:
מַיִם חַיִּים. שֶׁלְּעוֹלָם נוֹבְעִים וְאֵינָן פּוֹסְקִים:
צִפֳּרִים דְּרוֹר. שֶׁדָּרוֹת בַּבַּיִת כְּבַשָּׂדֶה:
וְקוֹבְרָהּ בְּפָנָיו. לְפִי שֶׁאֲסוּרָה בַהֲנָאָה:
וּשְׁנִי תוֹלַעַת. לְשׁוֹן צֶמֶר צָבוּעַ שָׁנִי. כרמז"י בְּלַעַ"ז:
וּכְרָכָן בִּשְׁיָרֵי לָשׁוֹן. עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת הָיָה מַנִּיחָן יַחַד, וְהַלָּשׁוֹן יוֹצֵא וְעוֹדֵף עַל עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב, וְהָיָה כוֹרְכָן בּוֹ דַּהֲווּ שְׁלָשְׁתָּן בַּאֲגֻדָּה אֶחָת:
וְהִקִּיף. לְשׁוֹן סְמִיכָה וְהַקְרָבָה. כְּמוֹ [בֵּיצָה דַּף לב] מַקִּיפִים שְׁתֵּי חָבִיּוֹת. לִתְרֹם שֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף. כְּלוֹמַר הָיָה סוֹמֵךְ לָהֶן רָאשֵׁי אֲגַפִּים וְרֹאשׁ הַזָּנָב שֶׁל הַצִּפּוֹר הַחַיָּה, וְטוֹבֵל כֻּלָּן בְּיַחַד בַּדָּם וּבַמַּיִם שֶׁבַּכְּלִי חֶרֶס:
לְאַחַר יָדוֹ. עַל גַּב יָדוֹ שֶׁל מְצֹרָע:
וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל מִצְחוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּיֵשׁ אוֹמְרִים:
עַל הַשְּׁקוֹף. שֶׁל בַּיִת שֶׁהוּא מְנֻגָּע: