ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יג · משנה ט
וְכֵלָיו עַל כְּתֵפוֹ. מְקֻפָּלִים וּמֻנָּחִים עַל כְּתֵפוֹ דֶּרֶךְ מַשְּׂאוֹי:
וְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו. מֻנָּחִים עַל פַּס יָדוֹ שֶׁלֹּא כְדֶרֶךְ מַלְבּוּשׁ:
הוּא וָהֵן טְמֵאִין מִיָּד. דְּקָרִינַן נַמִּי בְכֵלִים וְהַבָּא אֶל הַבַּיִת יִטְמָא:
הָיָה לָבוּשׁ בְּכֵלָיו. דְּהַשְׁתָּא אֵין כֵּלָיו טְמֵאִים אֶלָּא מֵחֲמַת דִּידֵיהּ:
וְהֵן טְהוֹרִים עַד שֶׁיִּשְׁהֶה בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס. דִּכְתִיב וְהָאֹכֵל בַּבַּיִת יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו וְהַשֹּׁכֵב בַּבַּיִת יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו, וְתַנְיָא, אֵין לִי אֶלָּא אוֹכֵל וְשׁוֹכֵב, לֹא אוֹכֵל וְלֹא שׁוֹכֵב מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר יְכַבֵּס בְּגָדָיו, רִבָּה. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמָר אוֹכֵל וְשׁוֹכֵב, לִתֵּן שִׁעוּר לַבָּא אֶל הַבַּיִת שֶׁאֵין טָעוּן כִּבּוּס בְּגָדִים עַד שֶׁיִּשְׁהֶה כְּדֵי שִׁעוּר אֲכִילָה כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב, כְּלוֹמַר כְּשֶׁהוּא מֵסֵב. וְכַמָּה שִׁעוּר אֲכִילָה, כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס, שֶׁהוּא חֲצִי כִכָּר שֶׁל עֵרוּב, לְדִבְרֵי רַשִׁ"י הֵם אַרְבַּע בֵּיצִים, וּלְדִבְרֵי רַמְבַּ"ם שָׁלֹשׁ בֵּיצִים:
מֵסֵב וְאוֹכֵל בְּלִפְתָּן. שֶׁשִּׁעוּרוֹ מֻעָט מִשֶּׁאִלּוּ [הָיָה] אוֹכְלָן בְּלֹא לִפְתָּן, שֶׁמִּתּוֹךְ טַעַם שֶׁל לִפְתָּן מְמַהֵר לֶאֱכֹל: