ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ט
וּפָשְׂתָה כַחֲצִי גְרִיס וָעוֹד כוּ' רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא. מִשּׁוּם וְעוֹד דְּאִשְׁתַּיַּר בָּהּ מִן הַפִּשְׂיוֹן. וּבְפָשְׂתָה לְאַחַר הַפְּטוּר אַיְרֵי:
וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. דְּכֵיוָן דַּאֲזַל לֵיהּ חֲצִי גְּרִיס מִן הָאוֹם, לֵיכָּא מִנֶּגַע חָדָשׁ אֶלָּא חֲצִי גְרִיס וְעוֹד:
וּפָשְׂתָה כַגְּרִיס וָעוֹד. לְאַחַר הַפְּטוּר, וְאַחַר כָּךְ הָלְכָה לָהּ כָּל הָאוֹם וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר אֶלָּא הַגְּרִיס וָעוֹד הֶחָדָשׁ:
רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא. דְּהָא פָשָׂה לֵיהּ מִשִּׁעוּר קַמָּא. וְרַבָּנָן סָבְרֵי, כֵּיוָן דַּאֲזַל לֵיהּ קַמָּא כֻּלֵּיהּ, וְהַאי נֶגַע דְּקָאֵי חָדָשׁ, תֵּרָאֶה בַתְּחִלָּה וְיַסְגִּיר: