ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ז
בַּהֶרֶת וּבָהּ מִחְיָה וּפִשְׂיוֹן. בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וְהִסְגִּירוֹ, וּלְסוֹף שָׁבוּעַ מָצָא בוֹ מִחְיָה וּפִשְׂיוֹן וְהֶחְלִיטוֹ:
הָלְכָה הַמִּחְיָה. כְּגוֹן שֶׁבָּא עָלֶיהָ הַנֶּגַע, טְמֵאָה הַבַּהֶרֶת מִפְּנֵי הַפִּשְׂיוֹן:
הָלַךְ הַפִּשְׂיוֹן. כְּגוֹן שֶׁכָּנְסָה הַבַּהֶרֶת וְחָזְרָה לְכַגְּרִיס:
וְכֵן שֵׂעָר לָבָן וּפִשְׂיוֹן. אִם הָלַךְ הָאֶחָד, טָמֵא מִפְּנֵי הַשֵּׁנִי:
הָלְכָה וְחָזְרָה בְסוֹף הַשָּׁבוּעַ. כְּגוֹן שֶׁהִסְגִּירוֹ עַל בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס, וְהָלְכָה הַבַּהֶרֶת בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ, וּבְסוֹף הַשָּׁבוּעַ חָזְרָה:
הֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיְתָה. וּמַסְגִּירוֹ הֶסְגֵּר שֵׁנִי:
לְאַחַר הַפְּטוּר. דְּרָאָה אוֹתָהּ הַכֹּהֵן בְּסוֹף שָׁבוּעַ כְּשֶׁהָלְכָה לָהּ וּפְטָרוֹ, אִם אַחֲרֵי כֵן חָזְרָה, תֵּרָאֶה בַתְּחִלָּה. וְהַאי חָזְרָה הַיְנוּ בִּמְקוֹמָהּ הָרִאשׁוֹן, דְּאִי בְמָקוֹם אַחֵר, אִם כֵּן הֲרֵי זוֹ בַּהֶרֶת אַחֶרֶת:
הָיְתָה עַזָּה. כַּשֶּׁלֶג, כְּשֶׁהִסְגִּירוֹ: וְנַעֲשֵׂית כֵּהָה.
בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, כְּגוֹן כְּסִיד אוֹ כִקְרוּם. אוֹ שֶׁהָיְתָה כִקְרוּם בִּשְׁעַת הֶסְגֵּר, וְנַעֲשֵׂית עַזָּה כַשֶּׁלֶג בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן:
הֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיְתָה. וּטְעוּנָה הֶסְגֵּר שֵׁנִי, כְּמוֹ עָמַד בְּעֵינָיו:
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִתְמַעֵט מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת. שֶׁאִם נִתְמַעֲטָה מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת, פּוֹטְרוֹ מִיָּד וְטָהוֹר:
כָּנְסָה וּפָשְׂתָה. הֵיכָא דְהִסְגִּירָהּ בְּבַהֶרֶת כַּגְּרִיס, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ כָּנְסָה, וְאַחַר כָּךְ פָּשְׂתָה אֶת מְקוֹם הַכִּנּוּס וְלֹא יוֹתֵר. אוֹ שֶׁפָּשְׂתָה בְסוֹף שָׁבוּעַ, וְאַחַר כָּךְ כָּנְסָה אֶת מְקוֹם הַפִּשְׂיוֹן וְלֹא יוֹתֵר:
רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא. שֶׁהֲרֵי פָשָׂה:
וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. שֶׁאֵין זֶה פִשְׂיוֹן, אֶלָּא הֲרֵי הִיא כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה. וְאִי קָאֵי בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, מַסְגִּירוֹ הֶסְגֵּר שֵׁנִי. וְאִי קָאֵי בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, פּוֹטְרוֹ וְטָהוֹר: