אור ברסלב
ברטנורא על משנה נגעים פרק א › משנה ה

ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק א · משנה ה

משנה ד

הָיָה בוֹ שֵׂעָר לָבָן. בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְאִם הָיָה רוֹאֵהוּ הָיָה מַחְלִיטוֹ, וּלְאַחַר הַשַּׁבָּת הָלַךְ לוֹ, הֲרֵי זֶה לְהָקֵל. וְאַף עַל גַּב דְּאִי נַמִּי חֲלָטוֹ בְשַׁבָּת, כְּשֶׁהָלַךְ לוֹ אַחַר הַשַּׁבָּת הָיָה מְטַהֲרוֹ, מִכָּל מָקוֹם הָיָה צָרִיךְ לְהָבִיא קָרְבָּן כְּדִין מְצֹרָע מֻחְלָט שֶׁנִּתְרַפָּא, וְעַכְשָׁיו פָּטוּר:

הָיוּ לְבָנוֹת. אִי נַמִּי הָיוּ לְבָנוֹת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁהָיָה רָאוּי לְהַחְלִיטוֹ, וּלְמָחָר הִשְׁחִירוּ, הֲרֵי זֶה לְהָקֵל:

אַחַת לְבָנָה וְאַחַת שְׁחוֹרָה וְהִשְׁחִירוּ שְׁתֵּיהֶן. כְּדִי נַסְבַהּ, דְּאֵין כָּאן לְהָקֵל, דְּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טָהוֹר. וְאַגַּב סֵיפָא דִלְהַחְמִיר נָקַט לַהּ, דְּקָתָנֵי וְהִלְבִּינוּ שְׁתֵּיהֶן:

אֲרֻכּוֹת. הָיוּ הַשְּׂעָרוֹת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת כְּדֵי לִקְרֹץ בְּזוּג, דְּהַיְנוּ שִׁעוּר טֻמְאָה, וּלְמָחָר נִתְקַצְּרוּ, הַיְנוּ לְהָקֵל:

אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה. כְּדִי נַסְבַהּ, דְּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טָהוֹר. אֶלָּא אַגַּב סֵיפָא דִלְהַחְמִיר נָקַט לַהּ, דְּקָתָנֵי וְהֶאֱרִיכוּ שְׁתֵּיהֶן:

נִסְמַךְ הַשְּׁחִין. לִשְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, לְאַחַר הַשַּׁבָּת, וּבְשַׁבָּת לֹא הָיָה בוֹ שְׁחִין, דְּאִלּוּ בְּשַׁבָּת רָאָהוּ הָיָה מַחְלִיטוֹ מֵחֲמַת הַשְּׂעָרוֹת לְבָנוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הַבַּהֶרֶת, וְעַכְשָׁיו לְאַחַר הַשַּׁבָּת שֶׁבָּא הַשְּׁחִין וְנִסְמַךְ לִשְׁתֵּיהֶן אוֹ לְאַחַת מֵהֶן, אֵינָן סִימַן טֻמְאָה:

הִקִּיף הַשְּׁחִין וְכוּ'. אוֹ שֶׁהִקִּיף הַשְּׁחִין לִשְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת לְבָנוֹת:

אוֹ לְאַחַת מֵהֶן אוֹ חִלְּקָן הַשְּׁחִין. שֶׁבָּא הַשְּׁחִין אוֹ מִחְיַת הַשְּׁחִין אוֹ הַמִּכְוָה אוֹ מִחְיַת הַמִּכְוָה אוֹ הַבֹּהַק בֵּין שֵׂעָר לְשֵׂעָר, כָּל הָנֵי דִבְשַׁבָּת לֹא הָיוּ וּלְאַחַר שַׁבָּת בָּאוּ, הֲרֵי זֶה לְהָקֵל:

הָיְתָה בוֹ מִחְיָה. בְּשַׁבָּת, שֶׁהִיא סִימַן טֻמְאָה, וְהָלְכָה לָהּ לְאַחַר הַשַּׁבָּת. אִי נַמִּי הָיְתָה מְרֻבַּעַת בְּשַׁבָּת, וְהָיָה רָאוּי לְהַחְלִיטוֹ, וּלְאַחַר הַשַּׁבָּת נַעֲשֵׂית עֲגֻלָּה אוֹ אֲרֻכָּה, דְּהַשְׁתָּא אֵינָהּ סִימַן טֻמְאָה. אִי נַמִּי הָיְתָה מְבֻצֶּרֶת הַמִּחְיָה בְשַׁבָּת בְּאֶמְצַע הַבַּהֶרֶת, כְּמִין מִבְצָר שֶׁל עִיר שֶׁיּוֹשֵׁב בְּאֶמְצַע הָעִיר, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיָה רָאוּי לְהַחְלִיטוֹ, וּלְאַחַר הַשַּׁבָּת נַעֲשֵׂית מִן הַצַּד. אִי נַמִּי הָיְתָה בְשַׁבָּת מְכֻנֶּסֶת כָּעֲדָשָׁה בְּמָקוֹם אֶחָד, וּלְאַחַר הַשַּׁבָּת נִתְפַּזְּרָה:

וּבָא הַשְּׁחִין וְנִכְנַס לְתוֹכָהּ. כְּלוֹמַר בְּשַׁבָּת לֹא הָיָה שָׁם שְׁחִין וְהָיְתָה הַמִּחְיָה סִימַן טֻמְאָה, וּבָא הַשְּׁחִין וְנִכְנַס לְתוֹכָהּ:

הִקִּיפָהּ אוֹ חִלְּקָהּ אוֹ מִעֲטָהּ. כְּלוֹמַר, אוֹ שֶׁלֹּא בָא הַשְּׁחִין עַל כָּל הַנֶּגַע אֶלָּא עַל קְצָת הַמִּחְיָה, וּפָחֲתָה מִכָּעֲדָשָׁה:

הַשְּׁחִין וּמִחְיַת הַשְּׁחִין הַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה וְהַבֹּהַק. כָּל הָנֵי אַמִּעֲטָהּ קַיְמֵי, שֶׁמִּעֲטָהּ הַשְּׁחִין אוֹ מִחְיַת הַשְּׁחִין, דְּהַיְנוּ שֶׁנַּעֲשָׂה קְרוּם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, אוֹ הַמִּכְוָה אוֹ מִחְיַת הַמִּכְוָה, כָּל הָנֵי שֶׁבְּשַּׁבָּת לֹא הָיוּ וּלְאַחַר הַשַּׁבָּת בָּאוּ. וְכֵן הַבֹּהַק שֶׁבְּשַּׁבָּת הָיוּ מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת וְנַעֲשָׂה בֹהַק לְמָחֳרָתוֹ וּמִעֵט הַמִּחְיָה, דִּשְׁחִין וּבֹהַק מְמַעֲטִין מִחְיָה, כִּדְתַנְיָא בְתוֹרַת כֹּהֲנִים בָּשָׂר חַי וְלֹא הַשְּׁחִין, בָּשָׂר חַי וְלֹא הַבֹּהַק:

הָיָה בוֹ פִשְׂיוֹן. בְּשַׁבָּת:

וְהָלַךְ לוֹ הַפִּשְׂיוֹן. לְאַחַר הַשַּׁבָּת, דְּמַה שֶּׁפָּשָׂה בְשַׁבָּת כָּנַס לְמָחֳרָתוֹ:

אוֹ שֶׁהָלְכָה הָאוֹם. עִקַּר הַנֶּגַע נִקְרָא אוֹם. וְהָלְכָה הָאוֹם וְנִשְׁאַר הַפִּשְׂיוֹן, אוֹ שֶׁנִּתְמַעֲטָה הָאוֹם וְאֵין בֵּין שְׁנֵיהֶם כַּגְּרִיס:

הַשְּׁחִין וּמִחְיַת הַשְּׁחִין. כְּלוֹמַר, אִי נַמִּי בְּשַׁבָּת פָּשָׂה וְלֹא הָיָה מַפְסִיק בְּשַׁבָּת בֵּין הָאוֹם לַפִּשְׂיוֹן לֹא שְׁחִין וְלֹא מִחְיַת הַשְּׁחִין וְלֹא מִכְוָה וְלֹא מִחְיַת הַמִּכְוָה וְלֹא בֹהַק, וּלְאַחַר הַשַּׁבָּת הִפְסִיק אֶחָד מֵאֵלּוּ, הֲרֵי זֶה לְהָקֵל:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה נגעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה