ברטנורא על משנה נגעים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ב
הַפָּתוּךְ שֶׁבַּשֶּׁלֶג. הַמְעֹרָב בְּלֹבֶן וְאֹדֶם שֶׁבַּבַּהֶרֶת הָעַזָּה כַשֶּׁלֶג, נִרְאֶה כְּיַיִן הַמָּזוּג בְּשֶׁלֶג, שֶׁלַּבְנוּנִיתוֹ מְרֻבָּה וְאַדְמִימוּת שֶׁבּוֹ מֻעָט:
וְהַפָּתוּךְ שֶׁבְּסִיד הַהֵיכָל. וְהַמְעֹרָב שֶׁבַּנֶּגַע שֶׁהוּא כְסִיד הַהֵיכָל, נִרְאֶה כְּדָם הַמָּזוּג בְּחָלָב, שֶׁאַדְמִימוּת שֶׁבּוֹ מְרֻבָּה. וְאַף עַל גַּב דְּלֹא תָנֵי פָתוּךְ אֶלָּא בְּבַהֶרֶת וְתוֹלַדְתָּהּ, הוּא הַדִּין דְּיֵשׁ פָּתוּךְ נַמִּי בִשְׂאֵת וְתוֹלַדְתָּהּ, דְּתַנְיָא בְתוֹרַת כֹּהֲנִים, שְׂאֵת לְבָנָה, מְלַמֵּד שֶׁמְּטַמְּאָה חֲלָקָה. בַּהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת, מְלַמֵּד שֶׁמְּטַמְּאָה פָתוּךְ. מִנַּיִן לִתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָזֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר נֶגַע צָרַעַת:
שֶׁבָּזֶה וְשֶׁבָּזֶה. שֶׁבַּשֶּׁלֶג וְשֶׁבַּסִּיד:
דֵּהָה. חֲסֵרָה מִן הַלֹּבֶן, שֶׁאֵינָהּ צָחָה בְלַבְנוּנִית כְּמוֹתָהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: