ברטנורא על משנה מקואות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ח
שָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִין. שְׁאָר מַשְׁקִין חוּץ מִמַּיִם:
שֶׁאֵינָן טְהוֹרִים בַּגּוּף. לֹא עָלְתָה לָהֶן טְבִילָה בִּטְבִילַת הַגּוּף, דָּאֳכָלִין וּמַשְׁקִין חוּץ מִמַּיִם אֵין לָהֶם טָהֳרָה בַמִּקְוֶה.
אֲבָל שָׁתָה מַיִם טְמֵאִין וְטָבַל. טְהוֹרִים בַּגּוּף. שֶׁיֵּשׁ לָהֶן טָהֳרָה בַמִּקְוֶה עַל יְדֵי הַשָּׁקָה:
הֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיְתָה. טְהוֹרָה כְמוֹת שֶׁהָיְתָה, שֶׁהוּא מַצִּיל עָלֶיהָ בְעוֹדָהּ בְּלוּעָה שֶׁלֹּא תִטַּמָּא:
טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּתְּרוּמָה. דְּטֻמְאָה בְלוּעָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה אֲחֵרִים:
בִּזְמַן שֶׁהוּא נִרְאֶה. עַל גּוּפוֹ מִבַּחוּץ:
טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּתְּרוּמָה. לֹא שְׁנָא חֵץ טָמֵא וְלֹא שְׁנָא חֵץ טָהוֹר, אֵינוֹ חוֹצֵץ בַּטְּבִילָה כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה:
סוף הספר