ברטנורא על משנה מקואות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה א
מַעְיָן שֶׁהֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי הַשֹּׁקֶת. שֶׁהוּא כְלִי, וְלֹא שֹׁקֶת שֶׁבַּסֶּלַע:
פָּסוּל. לְהַטְבִּיל בַּמַּיִם שֶׁבְּתוֹךְ הַשֹּׁקֶת וּבַמַּיִם שֶׁיּוֹצְאִים וְעוֹבְרִים מִן הַשֹּׁקֶת לַחוּץ, הוֹאִיל וּמֵי הַמַּעְיָן כֻּלָּם שׁוֹפְכִים לְתוֹךְ הַשֹּׁקֶת. אֲבָל אִם מֵי הַמַּעְיָן עוֹבְרִים עַל שְׂפַת הַשֹּׁקֶת כָּל שֶׁהוּא, אַף עַל פִּי שֶׁמִּקְצָתָם עוֹבְרִים בְּתוֹךְ הַשֹּׁקֶת, כָּשֵׁר לְהַטְבִּיל בַּמַּיִם שֶׁעַל שְׂפַת הַשֹּׁקֶת אוֹ חוּצָה לָהּ, דְּמַעְיָן מְטַהֵר בְּכָל שֶׁהוּא:
וְהִפְסִיקוֹ. שֶׁאֵין מֵי הַבְּרֵכָה מְחֻבָּרִין לַמַּעְיָן:
הֲרֵי הוּא כְמִקְוֶה. וְאֵין מְטַהֵר בְּכָל שֶׁהוּא, עַד שֶׁיְּהֵא שָׁם אַרְבָּעִים סְאָה:
חָזַר וְהִמְשִׁיכוֹ. שֶׁחִבֵּר מֵי הַמַּעְיָן לַבְּרֵכָה:
פָּסוּל לַזָּבִים. דִּכְבָר פָּסַק חַיּוּתָן. וְזָבִים וּמְצֹרָעִים וּמֵי חַטָּאת כְּתִיב בְּהוּ מַיִם חַיִּים: