ברטנורא על משנה מקואות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה א
הַמַּנִּיחַ כֵּלִים תַּחַת הַצִּנּוֹר. מַרְזֵב שֶׁמֵּי גְשָׁמִים נִכְנָסִים בּוֹ וְיוֹרְדִים דֶּרֶךְ פִּיו לַמִּקְוֶה. וְהָכָא מַיְרֵי בְצִנּוֹר שֶׁל עֵץ שֶׁקְּבָעוֹ וּלְבַסּוֹף חֲקָקוֹ, דְּהוֹאִיל וְלֹא הָיָה תוֹרַת כְּלִי עָלָיו כְּשֶׁקְּבָעוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁחֲקָקוֹ אַחֲרֵי כֵן לָא חֲשִׁיבֵי הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ מַיִם שְׁאוּבִים, הוֹאִיל וְלֹא הָיָה תוֹרַת כְּלִי עָלָיו בְּתָלוּשׁ:
וְאֶחָד כֵּלִים קְטַנִּים. דְּלֹא תֵימָא דְלָא חֲשִׁיבֵי:
אֲפִלּוּ כְלֵי גְלָלִים. דְּלָא חֲשִׁיבֵי כֵלִים לְעִנְיַן טֻמְאָה, חֲשִׁיבֵי כֵלִים לִפְסֹל אֶת הַמִּקְוֶה, אֲפִלּוּ אִם שְׁבָרָם אוֹ כָפָה אוֹתָם, דְּלֹא דָמֵי לְמַנִּיחַ קַנְקַנִּים בְּרֹאשׁ הַגַּג לְנַגְּבָן:
וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין בְּשׁוֹכֵחַ. בְּפֶרֶק קַמָּא דְשַׁבָּת בַּגְּמָרָא, מוֹקְמֵי פְלוּגְתַּיְהוּ כְּשֶׁהִנִּיחָן תַּחַת הַצִּנּוֹר בִּשְׁעַת קִשּׁוּר עָבִים וְנִתְפַּזְּרוּ וּשְׁכָחָן וְחָזְרוּ וְנִתְקַשְּׁרוּ, דְּבֵית שַׁמַּאי סָבְרֵי מִשּׁוּם פִּזּוּר עָבִים לֹא נִתְבַּטְּלָה מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה, דְּגַלֵּי דַעְתֵּיהּ שֶׁרָצָה שֶׁיִּפְּלוּ לְתוֹכָן. וּבֵית הִלֵּל סָבְרֵי בָּטְלָה מַחֲשַׁבְתּוֹ, דְּכִי נִתְפַּזְּרוּ, אַסַּח דַּעְתֵּיהּ, דְּקָסָבַר לֹא יֵרְדוּ גְשָׁמִים עוֹד. אֲבָל הִנִּיחָן תַּחַת הַצִּנּוֹר בִּשְׁעַת קִשּׁוּר עָבִים וְאֵחֲרוּ הַגְּשָׁמִים לָבֹא וְיָצָא לִמְלַאכְתּוֹ וּשְׁכָחָן, דִּבְרֵי הַכֹּל הוֹאִיל וּמִתְּחִלָּה לְכָךְ נִתְכַּוֵּן לֹא בָטְלָה מַחֲשַׁבְתּוֹ בְשִׁכְחָתוֹ. וְאִם הִנִּיחָן בִּשְׁעַת פִּזּוּר עָבִים, דִּבְרֵי הַכֹּל טְהוֹרִים, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן מִתְּחִלָּה לְכָךְ:
בְּשׁוֹכֵחַ בֶּחָצֵר שֶׁהוּא טָהוֹר. בֶּחָצֵר שֶׁלֹּא תַחַת הַצִּנּוֹר, וְנִתְמַלְּאוּ מִן הַנּוֹטְפִין וְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה. דְּדַוְקָא תַחַת הַצִּנּוֹר הוּא דִפְלִיגֵי בֵית שַׁמַּאי, דְּגַלֵּי דַעְתֵּיהּ דְּרָצָה שֶׁיִּפְּלוּ לְתוֹכָן, וּמִשּׁוּם פִּזּוּר לֹא בָטְלָה מַחֲשָׁבָה קַמַּיְתָא. אֲבָל מַנִּיחַ בֶּחָצֵר, אֲפִלּוּ בִשְׁעַת קִשּׁוּר, לֹא מוּכְחָא מֵעִקָּרָא מַחֲשַׁבְתּוֹ קַמַּיְתָא שַׁפִּיר, הִלְכָּךְ בָּטְלָה כְשֶׁנִּתְפַּזְּרוּ:
עֲדַיִן מַחֲלֹקֶת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמָדֶת. שֶׁלֹּא עָמְדוּ לְמִנְיָן עַל כָּךְ וְלֹא רַבּוּ תַלְמִידֵי בֵית שַׁמַּאי: